תקציב הביטחון של ישראל לשנים 2023–2026 מתקרב לסכום חסר תקדים של כ-540 מיליארד שקלים. מדובר ברמה הכפולה פי כמה בהשוואה לתקופות שקדמו לאוקטובר 2023, עת פתח הצבא הישראלי במתקפה נרחבת בעזה ובזירות נוספות באזור.
על פי מקורות במערכת הביטחון הישראלית, נתון זה מהווה רק חלק מהעלות הכוללת, כאשר תוכניות הצטיידות נוספות בשווי מאות מיליארדי שקלים ממתינות לאישור תקציבי.
מאז אוקטובר 2023 פועלת ישראל במספר חזיתות מקבילות, כולל תקיפות אוויריות ומהלכים קרקעיים בעזה, לבנון ואזורים נוספים במזרח התיכון. למרות היקף ההוצאות וגיוס נרחב של כוחות מילואים, המטרות המוצהרות של התל אביב לא הושגו, והכוחות הישראליים ממשיכים להתמודד עם התנגדות באזורים השונים.
התעצמות צבאית ותלות
חלק ניכר מהתקציב מופנה לריענון מלאי התחמושת שנשחק במהלך התקיפות הממושכות בעזה ובביירות.
במסגרת תוכניות רב-שנתיות, שואף הצבא הישראלי להרחיב את הייצור המקומי של אמצעי לחימה במטרה לצמצם את התלות באספקה חיצונית, לצד הצטיידות במטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים ושיקום מערך הכלים המשוריינים.
תוכניות נרחבות יותר להגדלת הקיצוצים והתקציבים בטווח הארוך נתקלו בקשיים פוליטיים ולא אושרו במלואן.
משבר המילואים
לצד הנטל הכלכלי, הפעלת כוחות המילואים עלתה למשק הישראלי כ-100 מיליארד שקלים. הצבא הישראלי מתמודד עם מחסור מוערך של כ-15 אלף חיילים, דבר המציב עומס כבד על המשרתים.
המשבר מוחמר על רקע פטור מגיוס המוענק לאוכלוסייה החרדית בחסות הממשלה, צעד שמעורר ביקורת חריפה מצד גורמים צבאיים ומשרד האוצר הישראלי, המזהירים מפני שחיקה מתמשכת של המערך.
במקביל להוצאות הצבאיות, מוקצים משאבים לשירותי שיקום ולשיקום תשתיות שנפגעו במהלך הלחימה בצפון ובדרום.
מתוך תקציב מתוכנן של 13.4 מיליארד שקלים לפיתוח הצפון עד שנת 2030, מומשו כ-6 מיליארד שקלים.
עם זאת, התושבים ששבו לבתיהם ממשיכים לחיות תחת עומס ביטחוני וכלכלי כבד, בעוד המחלוקות הפנימיות בין משרדי הממשלה בישראל סביב ניהול התקציבים נמשכות.
מקור: TRT World and agencies
