מכון מיתווים הישראלי מזהיר כי האיסורים שמטילות מדינות באירופה על ייבוא מוצרים מההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות עלולים להרתיע חברות מעשיית עסקים עם ספקים ישראלים בכלל, ולהרחיב את הפגיעה לענפים נוספים במשק.

הדוח, שפורסם בספטמבר 2026 ונכתב בידי ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון, בוחן את ההשלכות הישירות והעקיפות של ההגבלות על המסחר, המימון, הביטוח והשילוח.

לפי הדוח, כל עוד האיסורים מתמקדים במוצרי ההתנחלויות, הפגיעה הישירה במשק הישראלי צפויה להיות מצומצמת ברמה הכוללת, אף שהיא עלולה להיות קשה עבור עסקים מסוימים ועובדיהם.

הסיכון המרכזי הוא שחברות אירופיות יימנעו מקשרים מסחריים גם עם ספקים ישראלים שאין להם זיקה להתנחלויות, בשל חשיפה משפטית, עלויות נוספות וחשש לפגיעה במוניטין. מגמה זו מכונה בדוח "חרם שקט".

נטל הבדיקות עלול להרחיק קניינים מספקים ישראלים

לפי הדוח, הדרישה להוכיח היכן יוצרו הסחורות ומה מקור חומרי הגלם שלהן עלולה להפוך עסקאות עם חברות ישראליות למורכבות ויקרות יותר.

יבואנים באירופה עשויים להעדיף ספקים ממדינות אחרות על פני בדיקה של שרשראות אספקה וקבלת ייעוץ משפטי נוסף לכל עסקה. גם החמרת דרישות המסמכים מצד בנקים, העלאת פרמיות ביטוח והחלטות של מפיצים שלא לחדש חוזים עלולות להעצים את המגמה.

הדוח מדגיש כי צעדים כאלה אינם מחייבים הכרזה פומבית על חרם. ההימנעות ממסחר עם ישראל יכולה להפוך לחלק ממדיניות שגרתית של חברות לצמצום סיכונים עסקיים.

בתעשיית המזון מתריעים על קושי גובר למכור באירופה

יו"ר איגוד תעשיות המזון, ליאור לוי, שדבריו מובאים בדוח, התריע על קושי גובר במכירת מוצרי צריכה ישראליים בשווקים באירופה.

"הקניינים בחו"ל לא רוצים להתעסק עם סחורה מישראל ולא מוכנים להתחיל לבדוק איפה עובר הקו הירוק", אמר לוי.

לדבריו, החרם המכוון למוצרי ההתנחלויות כבר מחלחל למוצרים ישראליים נוספים, ונוכחותם של מוצרים ישראליים במערב אירופה הולכת ומצטמצמת.

רועי פישר, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, ציין בדברים המובאים בדוח כי החרמות מצד מדינות אירופה פוגעים ישירות בכ-20 יצואנים, בעיקר בתחומי התוצרת החקלאית הטרייה, התמרים, הסלטים ומוצרי ההשקיה.

עם זאת, פישר הזהיר שהאפקט המצנן עלול להשפיע על הייצוא הישראלי בכללותו, לרבות ציוד רפואי, תרופות ומוצרי צריכה. לצד האזהרה, הוא הדגיש כי 2025 הייתה שנת שיא בייצוא הישראלי.

ירידה בייצוא לחלק מהשווקים באירופה

לפי נתוני בנק ישראל המובאים בדוח, הייצוא למדינות האיחוד האירופי שסווגו כביקורתיות כלפי ישראל, ללא שבבים ויהלומים, ירד מ-4.7 מיליארד דולר ב-2023 ל-4.2 מיליארד דולר ב-2025.

בקבוצה זו נכללו בין היתר ספרד, אירלנד, בלגיה, צרפת ושוודיה. מנגד, הייצוא לקבוצת המדינות שסווגו כבעלות גישה מתונה יותר כלפי ישראל, ובהן גרמניה, איטליה ואוסטריה, עלה באותה תקופה מ-8.3 מיליארד דולר ל-9.8 מיליארד דולר.

המחקר אינו מתיימר להוכיח קשר סיבתי בין העמדות כלפי ישראל לבין השינוי בייצוא. עם זאת, הוא מציין כי סנטימנט שלילי כלפי ישראל עשוי להסביר חלק מהמגמה.

אזהרה מפני השלכותיה של ממשלת ימין קיצונית נוספת

בפרק הסיכום מדגיש הדוח את חשיבות הבחירות בישראל לעתידן של הגבלות הסחר.

לפי הדוח, אם תקום ממשלת ימין קיצונית נוספת, עלול לגדול משמעותית הסיכון שממשלות ירחיבו את איסורי הסחר, ושחרמות יחרגו מההתנחלויות ויחולו גם על חברות הפועלות בתוך הקו הירוק.

עוד מזהיר הדוח מפגיעה בנכונותם של גורמים באירופה להתקשר בחוזים ארוכי טווח עם חברות ישראליות. הסכנה המרכזית, לפי מחברת הדוח, היא שההימנעות מעשיית עסקים עם ישראל תהפוך לנורמה.