בעוד שצפוי כי הכנסת תפורק בשבוע הבא והמדינה תצא לבחירות מוקדמות, הקואליציה הימנית-קיצונית בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו פועלת במרץ כדי להעביר את הצעות החוק השנויות במחלוקת שהבטיחה לשותפיה לפני תום מושב הכנסת.
פיזור הכנסת צפוי להתרחש ב-17 ביולי, והבחירות צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר, המועד המאוחר ביותר האפשרי על פי החוק. כדי לאפשר השלמת הליכי החקיקה, עומדת לחברי הכנסת האפשרות להאריך את כהונתם ב-12 ימים לכל היותר.
כל אחת משבע הצעות החוק הנמצאות כרגע על סדר היום בכנסת מהווה סדר עדיפות של מפלגה אחת או יותר בקואליציה של נתניהו. על פי דיווחים בתקשורת, במסגרת ההסכמה שהושגה בין נתניהו למפלגות "ש"ס" ו"יהדות התורה המאוחדת", התחייב נתניהו לקדם את סדר העדיפויות של המפלגות החרדיות, ובתמורה מצופה מהן לתמוך בהצעות החוק המגבילות את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה, ברפורמה בתקשורת ובהצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר.
מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "בעוד הם עסוקים בהישרדות הקואליציה, אנחנו נלחמים למען המדינה ולמען האינטרס של הציבור הישראלי."
"חוק היסוד: לימוד התורה" – פטור משירות צבאי
הצעת החוק שעוררה את המחלוקת הגדולה ביותר היא "חוק היסוד: לימוד התורה", הפותחת את הדרך לפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבה הלומדים חינוך דתי. ועדת הכנסת אישרה ביום חמישי את הצעת החוק, שמטרתה להגדיר את לימוד התורה כערך בסיסי בחוקת המדינה, לקראת שתי הקריאות האחרונות הנדרשות לאישורה.
זמן קצר לפני ההצבעה הגיעו המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה להסכמה עם הקואליציה על תיקון הצעת החוק, בעקבות אזהרות משפטיות. היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, הזהירה כי הנוסח הקודם של ההצעה עלול להעניק למשתמטים משירות צבאי זכויות דומות לאלה הניתנות למשרתי המילואים, וקראה לכך שהחוק יישא אופי הצהרתי בלבד.
במסגרת ההסכמה הוסר הסעיף השני, שקרא לאיזון בין לימוד התורה לבין ערכי יסוד אחרים, כך שבחוק יישאר רק הסעיף המרכזי הקובע כי לימוד התורה הוא "ערך יסוד במורשתו של העם היהודי". עם זאת, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד הזהירו כי חרף שינוי הנוסח, מהות החוק לא השתנתה.
לדברי המבקרים, הצעת החוק מעודדת התחמקות משירות צבאי בכך שהיא מאפשרת לתלמידי ישיבה שאינם משרתים בצבא להמשיך לקבל סיוע מהמדינה, למרות המחסור החמור בכוח אדם בצבא. בדיון הוועדה ביום חמישי התעמתו לוחמים משוחררים הסובלים מפוסט-טראומה עם חברי כנסת חרדים ודרשו לקדם חקיקה התומכת בחיילים במקום הצעת החוק, מה שהוביל להפסקה בדיון.
מאז תחילת המלחמה על עזה, התמיכה הציבורית בגיוס החרדים גדלה באופן משמעותי והגיעה ל-84.5% נכון לינואר 2025.
הקפאת מעצרם של תלמידי הישיבה
במקביל להצעת החוק לפטור משירות צבאי, המפלגות החרדיות דורשות לאשר תקנה זמנית שתקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבה שהפכו למשתמטים. מנהיג "דגל התורה" משה גפני ומנהיג "ש"ס" אריה דרעי הודיעו כי אם לא תושג התקדמות בשני החוקים הללו, הם יתמכו בפיזור הכנסת.
רפורמת התקשורת
רפורמת השידור, בהובלת שר התקשורת שלמה קרחי, צופה שינוי מקיף של המסגרת הרגולטורית הכוללת את הטלוויזיה, הרדיו והפלטפורמות הדיגיטליות. תומכי הצעת החוק מציגים אותה כרגולציה שתפתח את השוק לתחרות, בעוד שמבקריה מגדירים אותה כניסיון להטיל שליטה פוליטית על התקשורת, לפגוע בעצמאות גופי התקשורת ולהעניק יתרון כלכלי לגופים הנחשבים מקורבים לממשלה.
הצעת החוק מעניקה לממשלה יכולת שליטה משמעותית על אמצעי התקשורת המשודרים, אתרי החדשות ופלטפורמות אחרות, באמצעות הקמת מועצה רגולטורית חדשה שרוב חבריה ימונו על ידי שר התקשורת. צוות היועצים המשפטיים המקצועיים של הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהר"ב-מיארה, הזהירו כי הצעת החוק פוגעת בחופש העיתונות. הוועדה שגיבשה את הצעת החוק אישרה את התקנה ביום שני לקראת הקריאה האחרונה.
צמצום סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
המהלך המקיף ביותר של הקואליציה בתחום המשפטי מכוון לתפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. חבילת הצעות החוק, שעברה בקריאה ראשונה ביוני ברוב של 65 מול 47, נועדה להגביל את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה ולהקשות על הגשת כתבי אישום נגד בכירים בממשלה.
ב-6 ביולי אישרה מליאת הכנסת ברוב של 59 מול 45 את פיצול הצעת החוק. על פי הנוסח החדש, התפקיד לא יפוצל לשתי משרות נפרדות — יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי — כפי שביקשה הקואליציה לאורך הליך החקיקה, וסמכויות התביעה יישארו בשלב זה בידי היועצת המשפטית לממשלה. עם זאת, ההצעה שומרת על סעיפה השנוי ביותר במחלוקת: חוות הדעת המשפטיות של היועצת המשפטית לממשלה לא יחייבו עוד את הממשלה.
החלק השני של החבילה נוגע ישירות לפוליטיקאים בכירים: השינוי המוצע ב"חוק היסוד: הממשלה" קובע כי על היועץ המשפטי לממשלה לקבל אישור מבית משפט מחוזי כדי לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירים, כולל ראש הממשלה, וכן לקבל אישור מוועדה מיוחדת כדי להגיש כתב אישום. התיקון עלה על סדר היום בעוד משפטו של נתניהו, המואשם בשוחד, הונאה וניצול לרעה של אמון, עדיין מתנהל.
חקירת ה-7 באוקטובר והוועדה "בעלת המינויים הפוליטיים"
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה, ברוב של 59 נגד 0, את הצעת החוק השנויה במחלוקת המאפשרת לממשלה למנות בעצמה את הוועדה שתחקור את מעשיה; האופוזיציה החרימה את ההצבעה והאשימה את הקואליציה בניסיון "לטהר" את תפקידה באסון. האופוזיציה ומשפחות החטופים דורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית עצמאית, שתמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון.
ביטול רפורמת הכשרות
לבקשת המפלגות הדתיות, הממשלה שואפת לבטל את הרפורמה של הממשלה הקודמת, שפתחה את תחום מתן תעודות הכשרות לתחרות ובכך סיימה את המונופול של הרבנות הראשית. המבקרים טוענים כי הצעת החוק גובשה, במיוחד בהתאם לדרישות מפלגת ש"ס, במטרה להגן על האינטרסים של המוסד הדתי על חשבון הצרכנים. הרפורמה המקורית הייתה אמורה להוזיל את העלויות של בעלי המסעדות.
הצעות חוק נוספות: הכותל המערבי, הפרדה מגדרית באקדמיה
בין הצעות החוק הנוספות שנדונו בוועדות, ניתן למצוא את הצעת החוק השנויה במחלוקת המעניקה לרבנות הראשית את הסמכות לקבוע את כללי התפילה בכותל המערבי, וכן את הצעת החוק המרחיבה את ההפרדה המגדרית באקדמיה, שאושרה לקראת קריאה אחרונה.
כיצד יתנהל התהליך?
בעוד שחלק מההצעות נמצאות עדיין בשלב הוועדות, ויכוחים סוערים – כולל חילוקי דעות בתוך הקואליציה – מקשים על העברת כל ההצעות לפני תום מושב הכנסת. מנגד, לגבי הצעות שעברו בקריאה ראשונה אך לא הפכו לחוק, הקואליציה תוכל, אם תנצח בבחירות, להמשיך את תהליך החקיקה מהנקודה שבה נעצר, על פי עקרון "ההמשכיות", בכנסת החדשה.
