אל-שרע הבהיר במהלך שיחה שניהל הפקיד האמריקאי לשעבר ברט מקגורק והפיק פרויקט סוריה של המועצה האטלנטית בניו־יורק, על סף עבודת העצרת הכללית של האו"ם, כי הגנה על ביטחונם וזכויותיהם של הסורים מהווה עדיפות שעומדת לפני כל דיבור על שלום קבע עם ישראל.
מגעים עם ישראל
אל-שרע הבהיר כי דמשק ממשיכה בדרך דיפלומטית, אך מתעקשת על נסיגת ישראל מהשטחים שכבשה לאחר נפילת המשטר הקודם, וציין כי ישראל השתלטה על שטחים חדשים לאחר ה-8 בדצמבר 2024 וביצעה תקריות, מעצרים ומתקפות במיקומים שונים.
הוסיף כי דמשק בחרה להתמודד עם ההתקפות דרך דיפלומטיה, דיאלוג ומשא ומתן, ובהסתייעות במדינות ידידותיות, ובהן ארצות הברית. "קיימנו מספר ישיבות משא ומתן עם ישראל, וככל שהתקרבנו להסכם ב-90 אחוזים — תל־אביב נסוגה בנקודה זו מסיבות שונות שהעלתה".
אל-שרע הדגיש כי סוריה תמשיך במשא ומתן, אך שלל בשלב הנוכחי דיבור על שלום קבע: "עלינו להגן על ביטחונם וזכויותיהם של הסורים, לפני כן אי־אפשר לדבר על שלום". הוא הוסיף כי ארצות הברית משתתפת בשיח ובמשא ומתן, אך "העניינים אינם קלים".
רמת הגולן והסדרים ביטחוניים
אל-שרע ציין כי סוריה וישראל כבר מנהלות שיחות ישירות שהחלו לפני כשנה, וכי העדיפות היא לטפל בסוגיית השטחים שישראל כבשה לאחר נפילת המשטר הקודם ולדרוש את נסיגתה אל המיקומים שבה החזיקה ב-1974, ולאחר מכן לעבור לדיון בהסדרים הביטחוניים.
הוא הדגיש שהצלחת ההסדרים הביטחוניים עשויה לפתוח את הדלת לדיון על שלום קבע, והדגיש כי רמת הגולן היא אדמה סורית בהכרה של האו"ם ושייכותה אינה נתונה לדיון.
אל-שרע אמר כי דמשק דנה באופן מתמשך בדאגות הביטחוניות שהציגה ישראל, והציע אפשרות להקמת ועדה בינלאומית שתבחן אותן ותבדיל בין חששות אמיתיים לתפיסות. הוא סבר שהשלב הנוכחי מהווה "הזדמנות היסטורית" שכל הצדדים יכולים להפיק ממנה תועלת.
אירועי 7 באוקטובר ועזה
בתשובה לשאלה על חששות ישראליים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, אמר אל-שרע כי הוא מבין את מה שנגרם לחפים מפשע, אך דחה את השימוש באירועים אלה כבסיס לכל המדיניות או כקריטריון לקביעת המדיניות כלפי סוריה.
הוסיף כי יש צורך גם להבין את מה שקרה בעזה, וציין כי נהרגו יותר מ-70,000 איש, ביניהם רבים נשים וילדים, והדגיש כי הגנה על הביטחון מחייבת כיבוד ביטחונם של אחרים.
אל-שרע טען כי ישראל צריכה לשנות את מדיניותה, משום שהערעור של יציבות הסביבה שלה יוצר איומים במקום לספק ביטחון. הוא ציין כי יציבות האזור מסייעת לכל הצדדים — כולל הישראלים — להרגיש בטוחים, וקרא לכיבוד הדדי ופיתוח קשרים כלכליים ומסחריים.
הוא תהה עד כמה ההתקפות הישראליות על סוריה תורמות לביטחונם של הישראלים, בהתייחס לפגיעה בשדות תעופה, בארמון הנשיאות ובמעצרים בתוך שטחי סוריה. הוא ציין כי יחסיה של דמשק עם ארצות הברית, בריטניה, מדינות המפרץ, עיראק ולבנון "מוצלחים", והוא סבור כי "הבעיה עם ישראל, לא עם סוריה".
טראמפ ורמת הגולן
אל-שרע הזכיר את הכרתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בריבונות ישראל על רמת הגולן, וטען שטראמפ תמך בסוריה והחליט החלטה שתיאר כ"היסטורית" להוריד סנקציות עליה, וכי יש לו עמו יחסים מיוחדים.
הוא סיפר שביקר בבית הלבן וערך בדיחה עם טראמפ: "למה לא לתת את ניו־ג'רזי לישראלים? אתה לא מחזיק ברמת הגולן כדי לתת אותה להם, אבל יש לך את ניו־ג'רזי". מעבר לבדיחה הבהיר אל-שרע כי "רמת הגולן שייכת לבתיה" וכי אין לזכות לנשיא סורי, נשיא אמריקאי או כל אדם אחר לוותר עליה או להעניקה לאחרים.
נוכחות צבאית זרה
אל-שרע הדגיש כי דמשק שואפת לסיים את נוכחות הבסיסים הצבאיים הזרה בסוריה ולהבטיח ריבונות מלאה של המדינה. הוא הסביר כי השלטונות החדשים ירשו את הנוכחות הרוסית לאחר הגיעם לדמשק ובחרו להתמודד עמה באמצעות דיאלוג עם מוסקבה.
הוא ציין כי, לדבריו, מספר הבסיסים הרוסיים הצטמצם מכ-170 לכמה בסיסים, וכי שיחות ארוכות הובילו להסכמה להפוך את שני הבסיסים לשתי מתקני אימון לצבא הסורי במקום לשימוש למבצעים נגד מדינות אחרות או לתמיכה לוגיסטית בעמדה חיצונית.
הוא הבהיר שהמגעים עם מוסקבה נמשכים וכי מה שהושג הוכנס למזכר הבנות שממומש, והדגיש כי כל נוכחות זרה במדינה צריכה לקבל אישור ממועצת העם ולהיות בעלת מעמד משפטי.
הביע את אמונתו שסוריה לא תזדקק בקרוב לנוכחות צבאית זרה ככל שיפותחו יחסיה הדיפלומטיים המבוססים על כיבוד עם מדינות השכנות וחבריה של סוריה.
תיאר את נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה כ"הנסיגה האמריקאית המוצלחת ביותר", וטען שהיא התבצעה בבטחה ובהבנה וללא מלחמה, וכי המדינה הסורית וכוחותיה קיבלו את השליטה על האזורים מהם נסוגו הכוחות האמריקאים.
"כוחות ס'ד" וזכויות הכורדים
אל-שרע אמר כי המדינה הסורית שולטת כיום ברוב שטחי המדינה, ובפרט באזורי שהיו בשליטת כוחות הדמוקרטיים הסורים (SDF). הוא הבטיח כי "כוחות ה-SDF פורקו והם כיום פועלים תחת סוכך המדינה".
הוא הדגיש את ההבחנה בין שילוב סגנית חמושים לבין הקהילה הכורדית, וציין כי הכורדים הם חלק מהחברה הסורית.
הצו מס' 13, שפורסם ב-16 בינואר 2026, להכרה בזכויותיהם התרבותיות והלשוניות, לטיפול בהשלכות מפקד אל-חסכה ולהענקת אזרחות לנכללים בו, וכן להכריז על נאורוז כחג רשמי, ייאכלס כחלק מהחוקה, אמר אל-שרע.
הוא ציין שמשרד החינוך התחיל ביישום הצו, ובהתאם לכך תילמד השפה הכורדית כחומר בחירה במקצבים של שתי יחידות שבועיות באזורים שבהם לאחוזת הכורדים נוכחות דומה באוכלוסייה.
החוקה והמסלול הפוליטי
אל-שרע אמר שמועצת העם תקים שתי ועדות לעיון חוקים וניסוח החוקה, וצפה שההליך יושלם לפני תום השלב המעברי שנקבע כחמש שנים לפי ההכרזה החוקתית שנחתמה ב-13 במרץ 2025.
הסביר שהמסלול הפוליטי עבר דרך יצירת ביטחון, כינוס כנס לאומי, הוצאת ההכרזה החוקתית, הקמת הממשלה ובחירות למועצת העם, ותיאר את הבחירות כ"לא מושלמות, אך מתאימות לשלב".
הדגיש שהרשויות נמנעו מחלוקות על בסיס אתני, דתי או גאוגרפי, וציין שהחלת חוק המנהל המקומי מס' 107 נמשכת עד לפיתוח חקיקה מתאימה, כשמטרתן היא בניית שלטון ממוסד: "אנו רוצים שהשלטון יהיה מוסד, לא אדם אחד שישלוט במדינה".
המרוץ לנשיאות
אל-שרע אמר שהוא עדיין לא שקל את מועמדותו לבחירות הנשיאותיות הבאות, וכי מרוכז בשירות הסורים ובפיתוח הכלכלי והפוליטי של המדינה. עם זאת הוא לא פסל ריצה אם יראה שהאחריות מחייבת אותו להתייצב.
הוסיף: "אמליץ להציג מועמדות כדי לעשות זאת, כי הימנעות מאחריות או בריחה ממנה לא פוטרת אותך ממנה לפעמים" — וכי יישאר אם ירבה צורך לשאת באחריות.
בניין הצבא והגופים הביטחוניים
אל-שרע אמר שבניית הצבא והגופים הביטחוניים החלה בפירוק הפלגים ובאיחוד הנשק תחת סוכך המדינה, ולאחר מכן נקבעו קריטריונים לקבלה והוקמו מחנות אימון.
הסביר כי הצורך למלא את הריק לאחר נפילת המשטר אילץ את הרשויות לקלוט כמויות גדולות במהירות טרם הושלם מערך האימון והבקרה, והודה שאירעו תקריות בשלב המעבר. ציין כי מדינות רבות סייעו באימון הכוחות הסוריים כדי להקנות להם מקצועיות רבה יותר.
עברו של אל-שרע והתקפות 11 בספטמבר
דחה אל-שרע כל קשר בינו לבין מתקפות 11 בספטמבר, וביער צערו על הנפגעים בארצות הברית ואלה שנפגעו במזרח התיכון בשל מדיניות שננקטה באזור.
בתשובה לשאלה על שבועתו הקודמת לאל־קאעדה, אמר כי הנסיבות באזור דחפו צעירים רבים לכיוון זה לפני שהתפתחו מאורעות מאוחרים יותר, כולל המהפכה הסורית, ששינו את מודעותו. הוא הדגיש כי מניעו העיקרי היה להיאבק בעוול כלפי העם.
מקרה אוסטין טייס
אל-שרע אמר כי נפגש עם אמו של העיתונאי האמריקאי הנעדר אוסטין טייס, וכי הרשויות הסוריות מנסות לעדכן את משפחתו בכל מידע המגיע אליהן לגביו, מבלי לחשוף פרטים הקשורים לעניינים ביטחוניים או מודיעיניים.
הוסיף כי, לפי הערכתו, כ-150,000 סורים עדיין מופסדים, וציין שהרשות הלאומית לנעדרים פועלת להיעזר בניסיון בינלאומי ברפואה משפטית ובחקירות פליליות.
מקור: TRT ARABI
