הכנסת הישראלית אישרה לפנות בוקר את תקציב המדינה לשנת 2026, הגדול בתולדותיה, 850.6 מיליארד שקל (271 מיליארד דולר).
ההצבעה התקיימה לאחר שעות ארוכות של פיליבסטר מצד האופוזיציה והופסקה מספר פעמים בשל אזעקות על ירי טילים מאיראן. חברי הכנסת נאלצו להצביע מתוך חדר ממוגן.
התקציב כולל תוספת של יותר ממיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים, בהם ישיבות שאינן מלמדות לימודי ליבה.
התוספות אושרו באמצעות תיקונים ליליים שנוספו להצעת החוק, מהלך שהאופוזיציה כינתה "שוד לאור יום".
לפי דיווחים, חלק מההקצאות נועדו לעקוף את החלטת היועצת המשפטית לממשלה, שחסמה בעבר מימון בשל היעדר חוק פוטר מגיוס לחרדים.
משרד הביטחון יקבל 143 מיליארד שקל (45.8 מיליארד דולר), בנוסף להתחייבויות ארוכות טווח והוצאות נוספות הקשורות למלחמה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הציג את ההגדלה כצעד הכרחי לניצחון במערכה מול איראן, אך מבקרי התקציב טוענים כי מדובר בהעמקת הפערים החברתיים והעדפת מגזרים מסוימים על חשבון הציבור הרחב.
מנהיגי האופוזיציה תקפו את התקציב בחריפות.
יאיר לפיד הגדיר אותו "השוד הגדול בתולדות המדינה", בעוד נפתלי בנט כינה אותו "התקציב הכי חסר אחריות ואנטי־ציוני".
יאיר גולן מהמחנה הדמוקרטי אמר כי מדובר ב"תוכנית עבודה לפירוק מדינת ישראל", תוך הפניית אצבע מאשימה להקצאות לישיבות ולמאחזים בגדה המערבית.
העברת התקציב התבצעה למרות שהקואליציה טרם העבירה את החוק השנוי במחלוקת לפטור גורף לחרדים מגיוס.
בית המשפט העליון פסל ביוני 2024 את ההסדר הישן, אך מפלגות חרדיות מתנות את תמיכתן בתקציב בהחזרת החוק. ההסדר הזה ממשיך להיות מוקד עימות פוליטי וחברתי חריף בישראל.
העברת התקציב ברגע האחרון מנעה נפילת הממשלה והליכה לבחירות מוקדמות.
הקואליציה בחרה לדחות חוקים שנויים במחלוקת כדי להבטיח את אישור התקציב, בהם רפורמות כלכליות ומס על קרקעות ריקות.
בכך הצליחה הממשלה להבטיח את המשך כהונתה, גם כאשר הציבור נמצא במקלטים תחת מתקפות טילים.
מקור: TRT World and agencies
