גילויים חדשים שנחשפו בספרו של אליעד שרגא, "שחיתות במצולות", לצד ממצאי ועדת החקירה לעניין רכש הצוללות וכלי השיט, מובילים לגל סוער בקרב הדרג הפוליטי והביטחוני של הכיבוש הישראלי.
על פי הספר, אחד הרגעים המשמעותיים בפרשה התרחש בספטמבר 2021 בלשכת ראש הממשלה דאז נפתלי בנט. במהלך פגישה עם בכירי מערכת הביטחון לשעבר, ביקש שרגא מראש המוסד לשעבר תמיר פרדו לשוחח עם בנט בארבע עיניים.
לפי המתואר, פרדו הציג בפני בנט מידע מסווג הנוגע לאופן שבו התנהלה סוגיית הצוללות המצריות. משתתפים בפגישה סיפרו כי לאחר אותה שיחה השתנתה עמדתו של בנט והוא החליט שלא להתנגד עוד להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא.
הטענה המרכזית שעלתה הייתה כי גורמי ביטחון ישראליים, ובהם המוסד, פעלו במשך תקופה ארוכה כדי לנסות לבלום את עסקת הצוללות המצריות, בזמן שלא ידעו כי הדרג המדיני כבר נתן לה למעשה את הסכמתו.
מידור המערכת
לפי העדויות השונות, מערכת הביטחון, משרד הביטחון, משרד החוץ וחלק מגופי המודיעין פעלו מתוך הנחה שגרמניה מקדמת את העסקה בניגוד לעמדת ישראל.
באותה עת התקיימו, לפי הוועדה, מגעים ישירים בין נתניהו לבין הנהגת גרמניה. בעוד הדרגים המקצועיים המשיכו להביע התנגדות למכירה ואף ניסו לשכנע את ברלין לסגת מהמהלך, הם לא היו מודעים להסכמות שהושגו בערוצים אחרים.
תמיר פרדו אף טען בתצהיר שהגיש כי המידע על האישור הישראלי היה בעל חשיבות קריטית לעבודת המוסד ולשיקוליו המבצעיים. לדבריו, הסתרת המידע מראש המוסד ומהגורמים הרלוונטיים הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני.
לפי הטענות שהוצגו, אנשי המוסד הופעלו במסגרת מאמצים לבלום את עסקת הצוללות, תוך השקעת משאבים וכוח אדם ובנסיבות שלדברי מבקרים היו עלולות ליצור סיכונים מבצעיים ודיפלומטיים, למרות שהעסקה עצמה כבר קיבלה לכאורה את אישורו של ראש הממשלה.
ועדת גרוניס
ועדת החקירה הממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, בוחנת שורה ארוכה של החלטות הקשורות לרכש ביטחוני ימי, ובהן רכישת הצוללות עבור חיל הים הישראלי, ספינות המגן לאסדות הגז ומכירת הצוללות הגרמניות למצרים.
בדוחותיה קבעה הוועדה כי נמצאו ליקויים עמוקים במנגנוני קבלת ההחלטות. בין היתר צוין כי נושאים בעלי משמעות אסטרטגית וביטחונית טופלו ללא תהליך מסודר, ללא תיעוד מספק ולעיתים ללא שיתוף כלל הגורמים המקצועיים.
בשנת 2024 שלחה הוועדה מכתבי אזהרה לחמישה בכירים, בהם נתניהו. באזהרה שיוחסה לו נכתב כי פעולותיו עלולות היו לסכן את ביטחון המדינה ולפגוע באינטרסים המדיניים והכלכליים שלה. עם זאת, הוועדה הדגישה כי מדובר בממצאי ביניים וכי ההליך טרם הושלם.
הציר הגרמני
הרקע לפרשה נעוץ ביחסים הביטחוניים בין גרמניה לישראל ולמצרים. לפי החומרים שנחשפו, כבר בשנת 2009 החלו דיונים סביב עסקה שבמסגרתה גרמניה תסייע במימון צוללת ישראלית נוספת ובמקביל תקדם מכירת צוללות למצרים.
המצרים, בעלי אחד הציים הגדולים באזור, קיבלו בסופו של דבר ארבע צוללות גרמניות חדשות. גורמים במערכת הביטחון הישראלית הביעו לאורך השנים חשש מפני השלכות המהלך על מאזן הכוחות הימי במזרח הים התיכון.
למרות זאת, לפי הוועדה, הדרגים המקצועיים בישראל לא קיבלו תמונה מלאה של ההסכמות המדיניות שנרקמו מול ברלין. מצב זה יצר, על פי העדויות, בלבול חריף וגרם לכך שנציגים ישראלים המשיכו לנסות לשכנע את גרמניה לעצור עסקה שכבר זכתה להסכמה ישראלית בדרגים מסוימים.
מחיר ההחלטה
הוויכוח סביב הצוללות אינו עוסק רק במכירת כלי שיט למצרים. הוא נוגע גם לשאלת תהליך קבלת ההחלטות במדינה, ליחסים בין הדרג המדיני לבין המערכת הביטחונית ולשימוש בתקציבי ענק עבור רכש ביטחוני.
מבקרי ההתנהלות טוענים כי הסוגיה חשפה מצב שבו החלטות אסטרטגיות התקבלו תוך מידור גורמים מקצועיים מרכזיים. מנגד, תומכי נתניהו טענו לאורך השנים כי לראש הממשלה הסמכות לקבל החלטות מדיניות וביטחוניות גם כאשר קיימת מחלוקת עם הדרג המקצועי.
לפי הספר והעדויות שנבחנו בוועדה, השאלה המרכזית איננה רק אם נכון היה לאשר את מכירת הצוללות למצרים, אלא האם ההחלטה התקבלה במסגרת הליך מוסדי תקין, שקוף ומתועד, או שמא מחוץ למנגנונים שנועדו לפקח על החלטות ביטחוניות רגישות.
פרשת הצוללות ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל, כאשר ועדת החקירה טרם פרסמה את מסקנותיה הסופיות. עד אז, הטענות בדבר מידור מערכת הביטחון והסתרת מידע מצד הדרג המדיני ממשיכות לעורר מחלוקת חריפה ולחזק את הקריאות לחשיפת מלוא העובדות סביב אחת הפרשות הביטחוניות והפוליטיות השנויות ביותר במחלוקת בתולדות ישראל.
מקור: TRT World and agencies
