הליכוד מקדם ביום רביעי שתי הצעות חוק, שאחת מהן עשויה לפגוע בזכויותיהם של חברי הכנסת הערבים, יממה לאחר שמועמד המפלגה, אופיר כץ, הפסיד בבחירות לראשות הכנסת למתן כהנא ממפלגת ישר של גדי איזנקוט.
כץ, יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, הודיע כי גוש נתניהו יפעל לקדם הצעת חוק שלפיה חבר כנסת שיסרב להכיר בחמאס כארגון טרור, או יימנע מלעשות זאת, יהיה חשוף לשלילת זכויותיו הפרלמנטריות.
לפי ההצעה, ועדת הכנסת תהיה מוסמכת להחליט על שלילת הזכויות כל עוד חבר הכנסת לא יכיר בחמאס כארגון טרור.
המהלך עשוי להשפיע במיוחד על חברי כנסת מהמפלגות הערביות, שתמיכתן הייתה מכרעת בבחירתו של כהנא ליו"ר הכנסת ביום שלישי.
הצעת החוק השנייה שמקדם כץ נועדה לאסור הפרעה להנחת תפילין במרחב הציבורי ובמוסדות חינוך.
שתי ההצעות הועלו על רקע המאבק בין גוש נתניהו לגוש איזנקוט על השליטה בסדר היום של הכנסת החדשה.
לפי דיווח בחדשות 12, בליכוד מבקשים באמצעות ההצעות להציב את מפלגות גוש השינוי בפני מבחן פוליטי, במיוחד לנוכח שיתוף הפעולה שלהן עם רע"ם והרשימה המשותפת.
כהנא נבחר ליו"ר הכנסת ברוב של 66 חברי כנסת, בעוד כץ זכה לתמיכתם של 52 בלבד. בעקבות ההצבעה איבד הליכוד את השליטה בראשות הכנסת, לאחר שחבר המפלגה אמיר אוחנה כיהן בתפקיד במהלך הכנסת הקודמת.
היועצת המשפטית בלמה את מינוי אוחנה לשר
במקביל, ניסיון למנות את אוחנה לשר לעניינים אסטרטגיים בממשלת המעבר של בנימין נתניהו נתקל בהתנגדות משפטית.
לפי דיווח ב-i24NEWS, אוחנה ביקש מנתניהו להתמנות לשר לעניינים אסטרטגיים ולחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, לאחר שאיבד את תפקידו כיו"ר הכנסת.
המשרד נותר ללא שר מאז פרישתו של רון דרמר, ונבחנה האפשרות למנות את אוחנה לתפקיד כבר בישיבת הממשלה הבאה.
אולם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, הבהיר בחוות דעת שהעביר למשרד ראש הממשלה כי מינויו של אוחנה מחייב את אישור הכנסת.
לפי חוות הדעת, בהתאם לחוק יסוד הממשלה ולפסיקת בית המשפט העליון, לא ניתן למנות שר חדש בממשלת מעבר ללא אישור פרלמנטרי.
לימון ציין גם כי מדובר במשרד שכיום כמעט אינו פעיל, וכי המינוי אינו נחוץ לתפקודה של הממשלה.
הקושי המשפטי מציב מכשול בפני נתניהו, שגוש המפלגות התומכות בו איבד את הרוב בכנסת בבחירות שנערכו ב-27 באוקטובר.
נכון לעכשיו, לא אושרו הצעות החוק של כץ, ומינויו של אוחנה לתפקיד שר לא יצא לפועל.























