הצבא הישראלי העביר כ-3.5 מיליון תמונות של פלסטינים לשירותי הענן של חברת אמזון לצורך זיהוי פנים וניתוח חזותי, כך עולה מדיווח שפרסם העיתון הבריטי "הגרדיאן", המבוסס על מסמכים שהודלפו ומידע שנמסר ממקורות צבאיים.
על פי הדיווח, התמונות הועלו בתחילת שנת 2024 למרכז נתונים של אמזון באזור תל אביב על ידי יחידה צבאית המכונה "רולינג סטון", המחזיקה במאגרים נרחבים של מידע על פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית הכבושה.
המסמכים מצביעים על כך שהיחידה הודיעה לאמזון כי בכוונתה להשתמש בשירות "רקוגנישן", מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי וניתוח תמונות, לצורך זיהוי פנים והשוואתן למאגרי מידע קיימים.
מערך מעקב
לפי הדיווח, כוחות ישראליים תיעדו באופן שגרתי פלסטינים עקורים שעברו דרך מחסומים צבאיים שהוקמו לאחר תחילת המלחמה על עזה באוקטובר 2023.
התמונות שנאספו הוזנו למערכות ממוחשבות שנועדו להשוות בין פניהם של המצולמים לבין מאגרי נתונים צבאיים, במטרה לזהות אנשים שסווגו על ידי ישראל כחשודים בפעילות חמושה.
החשיפה מצטרפת לשורת דיווחים מהשנים האחרונות בדבר הרחבת השימוש במערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות מעקב בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
ארגוני זכויות אדם הזהירו בעבר מפני ההשלכות של איסוף מידע ביומטרי המוני על אוכלוסייה אזרחית, וטענו כי השימוש בטכנולוגיות מסוג זה מעמיק את מנגנוני המעקב והפיקוח על הפלסטינים.
פרויקט נימבוס
הדיווח של "הגרדיאן" חשף גם כי ישראל העבירה מידע מודיעיני ונתונים צבאיים רגישים לשירותי הענן של אמזון במסגרת "פרויקט נימבוס", הסכם מחשוב ענן בהיקף של מיליארדי דולרים שנחתם בשנת 2021 עם אמזון וגוגל.
הפרויקט עורר ביקורת מצד עובדים וארגוני זכויות אדם שטענו כי השירותים המסופקים במסגרתו עשויים לשמש לחיזוק יכולות המעקב והשליטה על הפלסטינים. הרשויות הישראליות הציגו את הפרויקט כחלק ממאמצי הדיגיטציה והמודרניזציה של מערכות המדינה.
בינה מלאכותית
החשיפה הנוכחית מגיעה לאחר תחקירים שפורסמו באפריל 2024 במגזין הישראלי "פלוס 972" ובאתר "שיחה מקומית", אשר טענו כי הצבא הישראלי הפעיל מערכת בינה מלאכותית בשם "לבנדר", שסימנה עשרות אלפי פלסטינים כמטרות פוטנציאליות לתקיפות ברצועת עזה.
לפי אותם תחקירים, מפקדים אישרו במקרים מסוימים תקיפות נגד אנשים שסומנו על ידי המערכת גם כאשר היה ידוע כי הן עלולות להוביל למותם של אזרחים.
דיווח נוסף עסק במערכת המכונה "איפה אבא?", שלפי הטענות עקבה אחר פלסטינים החשודים בפעילות צבאית עד לבתיהם, שבהם נהרגו לעיתים גם בני משפחותיהם ואזרחים נוספים.
במקביל, דיווח שפורסם בעיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס" במהלך שנת 2024 ציין כי מערכות זיהוי הפנים שהופעלו בעזה זיהו בטעות אזרחים פלסטינים כאנשים מבוקשים, דבר שהוביל למעצרים שגויים ולפגיעה באזרחים שלא היו מעורבים בפעילות צבאית.

מקור: TRT World and agencies






















