בכירי משרד האוצר הישראלי הודיעו לוועדת הכספים הזמנית של הכנסת כי הם עדיין אינם יודעים מתי עשויה ארצות הברית להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל, בעקבות הצהרותיו האחרונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנושא.
לדבריהם, לא נמסר להם מראש על האפשרות לשינוי במדיניות, והם אינם יכולים לקבוע אם הפסקת הסיוע תתרחש באופן מיידי או רק עם סיום ההסכם הנוכחי בין וושינגטון לתל אביב בשנת 2028.
הדיון התקיים על רקע דבריו של טראמפ בתחילת החודש, שלפיהם ארה"ב צפויה לסיים את הסיוע הצבאי לישראל, אף שבימים שלאחר מכן מסרו גורמים אמריקאים וישראלים לכלי תקשורת כי הממשל עדיין מתכנן להמשיך בתמיכה הביטחונית בשנים הקרובות.
השלכות כלכליות
שירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמרה לחברי הוועדה כי ישראל נשענת כיום על עשרות מיליארדי דולרים של סיוע והתחייבויות עתידיות מארה"ב, כולל סכומים החורגים מעבר למסגרת ההסכם הקיים. לדבריה, משרד הביטחון בוחן חלופות אפשריות למקרה שהסיוע האמריקאי אכן יצומצם או יופסק.
לפי נתוני משרד האוצר, הפסקת הסיוע עשויה לגרוע כחצי אחוז מהתוצר המקומי הגולמי מדי שנה. עוד הובהר כי הממשלה עלולה להידרש לבחור בין הגדלת החוב הציבורי, קיצוץ בהוצאה האזרחית או העלאת מסים כדי לממן את צורכי הביטחון.
במשרד האוצר ציינו כי ההוצאה הביטחונית גדלה באופן חד מאז תחילת המלחמה המתמשכת בעזה ובחזיתות נוספות, ועלתה מכ־4.4 אחוזים מהתוצר בשנת 2022 לכ־8 אחוזים בשנת 2026.
במקביל, יחס החוב לתוצר עלה לכ־69 אחוזים. תקציב משרד הביטחון עומד כיום על כ־161 מיליארד שקל, כאשר המשרד דורש תוספת של כ־25 מיליארד שקל נוספים.

חברי כנסת מהאופוזיציה האשימו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת החלטות ללא התייעצות מספקת עם הדרג המקצועי. ח"כ שאול מרידור ממפלגת ישר טען כי הציבור הישראלי עלול לשאת בעלויות נוספות של מיליארדי שקלים מדי שנה כתוצאה מוויתור על מנגנון הסיוע הקיים.
גם ח"כ נועם תיבון ממפלגת ביחד מתח ביקורת על הממשלה, ואמר כי הציבור אינו יודע מה הוסכם בין נתניהו לטראמפ מאחורי הקלעים. לדבריו, אין לכסות את הפער התקציבי באמצעות הטלת עומס נוסף על האזרחים.
מאז חתימת מזכר ההבנות האחרון בין וושינגטון לתל אביב, מקבלת ישראל כ־3.8 מיליארד דולר בשנה בסיוע צבאי אמריקאי.
הסיוע נחשב לאחד מעמודי התווך המרכזיים של שיתוף הפעולה הביטחוני בין שני הצדדים, אך הדיון שנערך בכנסת ממחיש את חוסר הוודאות שנוצר בעקבות הצהרות סותרות מצד הדרג המדיני בארה"ב והיעדר בהירות לגבי עתיד ההסדר בשנים הקרובות.

מקור: TRT World and agencies






















