חייל מילואים ישראלי החופשי בהודו, שלפי טענה הוסמך על פשעי מלחמה על־ידי קרן הינד ראג'אב (HRF) שממוקמת בבריסל, נראה עוזב את המדינה, כך לפי עורך דין שמעורב בתיק.
העורך הדין, שהגיש תלונה וביקש להישאר בעילום שם מטעמי בטחון, שמסר לאתר Middle East Eye כי איתן גילבוע, חבר גדוד ההנדסה הקרבית ה-271 של צבא ישראל, ככל הנראה עזב את הודו כמה ימים לאחר הגשת התלונה על־ידי ה־HRF.
למרות השותפות האסטרטגית הקרובה בין הודו לישראל תחת ממשלת הימין ההינדוית של ראש הממשלה נארנדרה מודי, החוק המקומי בהודו — לרבות חוק אמנות ז'נבה משנת 1960 — משלב חובות על־פי המשפט ההומניטרי הבין־לאומי, כך שעבירות המיוחסות כפשעי מלחמה ייכנסו לתחום העניינים שעליה הודו מחויבת לחקור אם תוקם סמכות שיפוטית.
התפתחות זו מגיעה לאחר תלונה שהגישה ה־HRF לשלטונות ההודים לפני כשתיים, ובו ביקשה מעצרו של גילבוע בגין עבירות לכאור פשעי נגד האנושות שבוצעו בעזה.
לפי הארגון, גילבוע השתתף בהריסת שכונות מגורים בעזה ותיעד פעולות אלה באמצעות סרטונים ותמונות ששיתף אחר־כך ברשתות החברתיות.
התמונות מציגות את גילבוע מכוון ומציין לשמחה את הריסת בתים אזרחיים בחאן יונס וברפיח במהלך המתקפה הצבאית של ישראל בעזה, אשר הוכרה כג'נוסייד על־ידי האו"ם, ארגוני זכויות אדם וחוקרי רצח עם.
ה־HRF טוענת כי פעולות אלה מפרות את konvencijot הרביעית של ז'נבה ומהוות פשעי מלחמה על־פי חוק אמנות ז'נבה של הודו משנת 1960.
״איתן גילבוע אינו תייר. הוא פושע מלחמה שנמצא כעת בחסות הודו בזמן שהוא בורח מתוצאות מעשיו,״ אמר דיאב אבו ג'אהא, מנכ"ל ה־HRF, בהודעה שפרסם הארגון עם הגשת התלונה.
אבוא ג'אהא הוסיף כי על ניו דלי לא לאפשר לשטחה "להפוך למקלט בטוח עבור אלו שחוגגים את חיסול חיי אזרחים".
כיצד הגיבה הודו?
ה־HRF ציינה שהתלונה נגד גילבוע היא חלק ממאמץ רחב יותר לחקור ולפעול משפטית נגד אנשים שמואשמים בפשעי מלחמה ישראליים ברחבי העולם. מאז הקמתה ב־2024 הגיש הארגון יותר מ־90 תלונות פליליות ב־30 תחומי שיפוט.
הודו, לצד תאילנד וסרי לנקה, הפכה ליעד פופולרי עבור ישראלים עם תום שירותם הצבאי. מעריכים כי עשרות אלפי ישראלים מבקרים בה מדי שנה, במיוחד במורדות ההימלאיה, במסלול הידוע בשם "שביל החומוס", שם רבים מחפשים מנוחה, נופש והתאוששות.
גילבוע, שנולד בהתנחלות ישראלית בלתי־חוקית בעזה ולימים התגורר במושב מורג בדרום‑מערב עזה לפני נסיגת ישראל מהרצועה ב־2004, הצטרף למתקפה הצבאית על הרצועה אחרי ה־7 באוקטובר 2023. לאחר שסיים את שירותו נסע להודו, שם נראה בעיירה אולד מנאלי ובכפר גונדלה בהימאצ'ל פרדש, לפי דיווחו של MEE.
העורך דין אמר כי תגובת הודו לתלונה הייתה "ממלכתית" ואף מתונה ביחס לחובות המדינה על־פי חוק אמנות ז'נבה משנת 1960. ״ציפינו שיינקטו צעדים ושבהודו יפעלו לאכוף את חובותיה על־פי החוק וכן על־פי המשפט הבין־לאומי, אך התשובה היחידה שקיבלנו הייתה אימייל מהלשכה להגירה שביקש את מספר ההתקשרות של ה־HRF, ומספר זה נמסר,״ אמר העורך דין. ״לא היו צעדים נוספים לאחר מכן."
קשרים אסטרטגיים עם ישראל לצד חובות משפטיות על־פי החוק ההודי
מסמכים שבדקה ה־HRF הראו שהתלונה הועברה לחטיבת הזרים במשרד הפנים של הודו, כך דיווח הפרויקט 'פוליס' שבניו־יורק ב־16 ביוני. חטיבה זו אחראית בדרך‑כלל לנושאים כגון ביטול ויזות.
על־פי החוק ההודי, טענות על פשעי מלחמה ניתן לבחון באמצעות מנגנונים מקומיים אם מתקיימים ספים של סמכות שיפוט, ללא תלות ביחסים דיפלומטיים או אסטרטגיים רחבים יותר. עם זאת, לא ננקטו פעולות בתקופה שבה ניתן היה לשקול צעדי גירוש.
בתלונתה מ־2 ביוני קראה ה־HRF לשלטונות ההודים לעצור את גילבוע מיידית, לרשום דיווח ראשון (FIR) נגדו, ולהגירו מהודו אם לא ניתן יהיה לעצור אותו. התלונה מסמלת את המקרה הראשון מסוגו בהודו ומגיעה בזמן של הרחבת היחסים בין הודו לישראל.
מוקדם יותר השנה שדרגו שתי המדינות את יחסיהן ל"שותפות אסטרטגית מיוחדת לשלום, חדשנות ושגשוג", כאשר שיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי מהווים עמודי תווך מרכזיים בהסכם.
בין מזכרי ההבנות החדשים שנחתמו הודיע ממשלת ישראל כי תפעל "לחזק ולהרחיב את קשרי התיירות". בכירים ישראלים, לרבות דיפלומטים וראש הממשלה בנימין נתניהו, הגבירו שבחים לתמיכתה הדיפלומטית של ניו־דלי בישראל בשנתיים־וחצי האחרונות.
הודו לא תמכה בתיק שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין־לאומי לצדק (ICJ), התובע את ישראל בג'נוסייד בעזה. המדינה גם סירבה להצטרף לאמברגו על נשק נגד ישראל, בעוד שהיא ממשיכה לייצא רכיבים צבאיים.
