גל פשיטות בלתי חוקיות של מתנחלים ישראלים שפגעו במסגדים פלסטינים שטף את הגדה המערבית הנכבשת בשבועות האחרונים, והאו״ם תיאר את דפוס האלימות הכולל של המתנחלים כגרוע ביותר מאז החלו מעקבים שיטתיים לפני כעשרים שנה — וזאת אף שהתגובה הבינלאומית עד כה לא נקטה צעדים מחייבים.
לפי הוועדה להתנגדות לכיבוש ולחומת ההפרדה, גוף פיקוח פלסטיני, מתנחלים ישראלים וכוחות ביצעו 22 תקיפות נפרדות נגד אתרים דתיים מוסלמים רק בחודש מאי. מחוז חברון ספג את המכה הקשה ביותר עם 14 אירועים, בעוד ששכם, ג'נין, יריחו ורמאללה רשמו תקיפות נוספות.
האלימות עקבה אחר דפוס קבוע: קבוצות מתנחלים ישראלים, שלעיתים פועלות בלילה, פרצו למסגדי כפרים, הציתו כניסות או חדרי הטהרה והשאירו כתובות גרפיטי בעברית.
בעיירה דיר דיבוואן הסמוכה לרמאללה ישב תושב פלסטיני־אמריקאי בן 92 בתוך מסגד וקרא את הקוראן לאחר תפילת הערב, כאשר לטענת מקורות מתנחלים שפכו חומר מצית ליד חלון בניסיון להצית את הבניין; האיש נמלט ללא פגע.
גורמים מקומיים אמרו שפעולת הפלישה באותו לילה תואמה בין שלוש חוליות — אחת כוונה אל המסגד, אחרת נועדה לבתים הסמוכים, והשלישית הציתה כלי רכב ושטחי גידול.
במתקפה נפרדת ב-15 במאי, בג'יביה צפונית־מערבית לרמאללה, מתנחלים שרפו מסגד ושני כלי רכב וריססו סיסמאות גזעניות על בתים סמוכים.
יחידת המעקב של ארגון שיתוף הפעולה האיסלאמי דיווחה על קפיצה דומה בתקופה המקבילה, ותיעדה כ-119 התקפות של מתנחלים וכ-300 פשיטות צבאיות ברחבי הגדה המערבית הכבושה בשבוע אחד באמצע מאי, לצד פריצות חוזרות לשטח מסגד אל־אקצא במזרח ירושלים הכבושה ולמסגד האברהימי בחברון.
הדפוס נמשך גם ביוני. במהלך הלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני הציתו מתנחלים מסגדים בג'ילג'יליה ובמזארי א-נובאני, שני כפרים צפונית לרמאללה.
בג'ילג'יליה התוקפים לא הצליחו לחדור לאולם התפילה הראשי. במקום זאת הציתו חדר הטהרה בקומת הקרקע. במזארי א-נובאני עדים סיפרו כי הושלכו בקבוקי מולוטוב לעבר מסגד לפני שהתוקפים נמלטו כשהתושבים כיבו את השריפה.
שנת שיא, לפי מדידת האו״ם
התקיפות נגד מסגדים הן חלק מגל רחב יותר של אלימות מתנחלים בלתי חוקית, שלפי סוכנויות האו״ם חסרת תקדים בנתוניהן.
משרד התיאום ההומניטרי של האו״ם (OCHA), שעוקב אחר מקרים מסוג זה מאז 2006, דיווח על ממוצע של שישה התקפות ביום בשנת 2026. דובר מזכ״ל האו״ם ציין שמדובר ברמה הגבוהה ביותר בתיעוד. המספר הכולל כבר חצה את 1,000 האירועים השנה.
הערכת המצב השנתית האחרונה של משרד האו״ם לזכויות האדם, שכוללת שנה עד אוקטובר 2025, תיעדה 1,732 מקרים של אלימות מתנחלים עם נפגעים או נזק רכוש, לעומת 1,400 בשנה הקודמת, ומסקנתה היא שהאלימות מתבצעת באופן מתואם, אסטרטגי וברובו בלתי מתמודד.
ארגון סיי דה צ'ילדרן נמצא בנפרד כי 685 ילדים פלסטינים הוסטו מבתיהם בשלושת החודשים הראשונים של 2026 בלבד — יותר מעשר פעמים מהממוצע באותה תקופה בשלוש השנים הקודמות.
גינויים ללא אכיפה
הגינויים הבינלאומיים לאלימות המתנחלים הוגשו בעקביות, אך האכיפה נשארה מוגבלת.
משרד מזכ״ל האו״ם תיאר שוב ושוב את התקיפות על מסגדים כבלתי מקובלות לחלוטין ואמר שישראל, ככוח הכובש, נושאת באחריות להבטיח שהאחראים יועמדו לדין.
האיחוד האירופי הטיל סנקציות על מתנחלים קיצוניים בסוף מאי, בעוד שהממלכה המאוחדת, קנדה, אוסטרליה, צרפת, ניו זילנד ונורווגיה פעלו בעקבותיו בצעדים מתואמים שפגעו בפרטים וברשתות המואשמות בהעצמת האלימות.
גורמים בריטים אמרו שהגינויים של הממשלה הישראלית נשמעים ריקים מתוכן ללא אכיפה. ירדן, גרמניה ושווייץ הוציאו גם הן גינויים ישירים כלפי תקיפות ספציפיות.
עם זאת, ארגוני זכויות ופרשנים טוענים שהסנקציות בעיקר מכוונות לפרטים וארגונים בעוד שהן משאירות בעינה את המבנים הפוליטיים, המשפטיים והבטחוניים שתומכים בהרחבת היישובים. הם טוענים שטיפול באלימות המתנחלים כמעשה של קיצונים פרועים בלבד גורם לטשטוש שאלות רחבות יותר על מדיניות המדינה ותמיכה מוסדית.
הניתוח מציין את האפקט המוגבל של סנקציות קודמות. אמנה, זרוע הפיתוח המרכזית של תנועת ההתנחלויות הישראלית, הוטלו עליה סנקציות אמריקאיות בסוף 2024 אך נרשם בה מעט שיבוש לפני שהתכנית בוטלה על ידי הנשיא טראמפ בינואר 2025.
הדוח גם מצביע על פטורים שאפשרו לבנקים ישראלים להמשיך לעסוק עם מתנחלים שספגו סנקציות. בהיעדר צעדים המכוונים למדינה עצמה, טוען הדוח, סנקציות נגד מתנחלים בודדים לא צפויות לשנות באופן משמעותי את המצב בשטח.
