אישרה הכנסת הישראלית פה אחד בקריאה ראשונה, ביום שני, הצעת חוק מעוררת מחלוקת קשה שקידמה ממשלת הימין הקיצוני, שמטרתה להקים ועדת חקירה בעלת אופי פוליטי מובהק לבחינת המחדלים הממשלתיים והצבאיים סביב אירועי השבעה באוקטובר 2023.
צעד זה מגיע כמעט שלוש שנים מאז תחילת תוקפנות הכיבוש והמלחמה ההרסנית בעזה, וזאת בהיעדר כל מנגנון חקירה רשמי עד כה בשל מאבקים פנימיים עמוקים בתוך ישות הכיבוש בנוגע לזהות הגורם שיוביל את החקירה וסמכויותיו.
החוק זכה לתמיכת 59 חברי כנסת ללא מתנגדים, כתוצאה מחרם גורף של חברי האופוזיציה שהחליטו שלא להשתתף בהצבעה, בטענה כי מדובר בניסיון בוטה של הממשלה להתחמק מאחריות.
התפתחויות חקיקתיות אלו מגיעות בהקשר של ניסיונות קואליציית בנימין נתניהו להעביר שורה של חוקים שנויים במחלוקת לפני פיזור הכנסת הצפוי באמצע יולי הנוכחי לקראת בחירות מוקדמות.
למרות שקוצר הזמן עשוי למנוע את אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית סופיות במהלך המושב הנוכחי, העברתו בקריאה ראשונה מעניקה לו "דין רציפות" בהתאם לתקנון הפרלמנטרי הישראלי, מה שיאפשר לממשלה הבאה להמשיך בקידומו מאותה נקודה שבה נעצר, ובכך להבטיח כי ההצעה תישאר שרירה וקיימת כדי להגן על האליטה הפוליטית הנוכחית מפני חקירה משפטית עצמאית.
הבריחה מהמסלול המשפטי
הצעת החוק, שאותה יזם חבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד" אריאל קלנר, מהווה סטייה שורשית מהמערכת המשפטית המקובלת במדינת הכיבוש, המסתמכת היסטורית על "ועדת חקירה ממלכתית" מכוח חוק משנת 1968.
הוועדה העצמאית נחשבת למנגנון בעל הסמכות הרחבה ביותר, שכן חבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון והיא נהנית מסמכויות נרחבות לזימון עדים והוצאת המלצות אישיות שעשויות לסיים את הקריירה הפוליטית או הצבאית של הבכירים.
במקום זאת, הצעתו של קלנר מבקשת להעביר את סמכות המינוי לחלוטין לידי האליטה הפוליטית והכנסת, באופן שמדיר שופטים לשעבר, יועצים משפטיים או מפקדי ביטחון מחברות בוועדה, על מנת להותיר את ניהולה תחת נאמנויות פוליטיות.
הקואליציה הממשלתית הגנה על גישה זו בטענה כי הקמת ועדה פרלמנטרית המבוססת על הסכמה יחסית היא הדרך היחידה להבטיח את מה שכינתה "איזון ואמון הציבור", תוך האשמת המערכת המשפטית המסורתית בהטיה פוליטית נגד הממשלה הנוכחית.
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות את תוכנית הממשלה, והדגיש כי האופוזיציה לא תהיה שותפה ל"הצגה זולה שמטרתה היחידה היא הלבנת המחדל ומניעת חקירה אמיתית של האסון הגדול ביותר שפקד את הישות".
מבנה הוועדה
הנוסח הנוכחי של הצעת החוק קובע כי הוועדה תורכב משישה חברים שייבחרו על ידי הכנסת, כאשר למפלגות תינתן תקופת זמן קצרה להסכמה על השמות ברוב מיוחס של שני שלישים מחברי הבית (80 חברי כנסת).
כמו כן, החוק כולל סעיף עוקף הקובע כי במקרה שהאופוזיציה תמשיך להחרים את ההליך ותסרב להציע מועמדים — תרחיש סביר ביותר — הוועדה תורשה להתחיל את עבודתה במתכונת מצומצמת שתכלול שלושה חברים בלבד, שימונו על ידי הקואליציה הממשלתית לבדה, מה שמשמעותו בפועל שהממשלה תחקור את עצמה באמצעות נציגיה.
צעד זה נתקל גם בהתנגדות רחבה מצד משפחות ההרוגים והאסירים הישראלים ברצועת עזה, שהאשימו את ממשלת נתניהו בניסיון לנקות את עצמה מהאחריות ההיסטורית והפוליטית לקריסה הביטחונית והצבאית באותו יום.
משקיפים סבורים כי התעקשותו של נתניהו על עיצוב ועדה פוליטית נובעת מרצונו להרחיב את היקף החקירה כך שיכלול אירועים היסטוריים קודמים כמו הסכמי אוסלו משנת 1993 ותוכנית ההתנתקות מעזה בשנת 2005, בנוסף לתנועת המחאה נגד ההפיכה המשטרית בשנת 2023, זאת במטרה לטשטש את האחריות הישירה המוטלת על כתפיו ועל כתפי מנגנוני הביטחון והצבא שלו במהלך המערכה.
מקור: TRT World and agencies
