ראש אגף התקשורת של טורקיה, בורחנאטין דוראן, אמר כי אנקרה נתפסת לעתים כ"גשר בין מזרח למערב", אך לנוכח המשבר החדש המדינה כיום משמשת כגשר "בין המערב לבין המערב", בזכות יכולותיה הדיפלומטיות.
דוראן דיבר באירוע "בעלות ברית נאט"ו באנקרה" ביום שלישי, שהתקיים בשיתוף מנהל התקשורת, המכון למחקר פוליטי, כלכלי וחברתי (SETA) ווועידת מינכן לביטחון.
"טורקיה היא (גשר) בין המערב ובין המערב, באמצעות היקף הדיפלומטיה שלה ויכולתה לתרום להפחתת המתחים," אמר דוראן.
עם ציון חברותה של טורקיה בנאט"ו במשך 74 שנים ויכולותיה הצבאיות שממקמות אותה במקום השני בין בעלות הברית, דוראן בקש לראות את תפקידה של טורקיה בארגון דרך "אוטונומיה אסטרטגית, ניסיון מבצעי ותרומה ייחודית לביטחון האירו־אטלנטי."
כינה את מפגש נאט"ו באנקרה "עוד נקודת מפנה בהתפתחות ההיסטורית של נאט"ו," ואמר כי האתגרים השתנו מאז שאירחה טורקיה בפעם הראשונה את פסגת הארגון ב־2004.
"לפני עשרים ושתיים שנים, פסגת איסטנבול סימנה את המעבר של נאט"ו מברית הגנה של תקופת המלחמה הקרה לשחקן ביטחוני רחב יותר. הדינמיקה של המערכת הבינלאומית והאתגרים שבהם התמודדנו ב־2004 היו שונים ביסודם מאלו שאנו מתמודדים איתם היום," אמר.
מאחר שעל הארגון לטפל בסדרה של אתגרים, כולל "נוף ביטחוני מורכב, מפוצל ובלתי צפוי המעוצב על ידי תחרות מחודשת בין מעצמות, סכסוכים אזוריים, שיבושים טכנולוגיים, איומים היברידיים ומערכת בינלאומית שאינה מסוגלת לספק פתרונות למשברים," השינויים הללו קוראים לחברי נאט"ו להעריך מחדש תפיסות איום מתפתחות ולהגדיר עדיפויות משותפות חדשות, הוסיף דוראן.
חלוקת הנטל חיונית לבעלות הברית
בציון המשברים, ממלחמת רוסיה–אוקראינה ועד המזרח התיכון, דוראן קרא לנאט"ו להתייחס לאיומים במגזרים המזרחיים והדרומיים שלה כקשורים זה בזה ולא כבעיות נפרדות, במסגרת הגישה של נאט"ו של 360 מעלות לביטחון.
ממיצר הורמוז והמפרץ ועד סוריה, עיראק, המזרח התיכון המזרחי, צפון אפריקה והסאהל — אזורים אלה הופכים יותר ויותר לחלק מאותה משוואת ביטחון, הוסיף.
"לשם כך אנו זקוקים לכלים מדיניים עקביים והבנה משותפת של האופן שבו כלי צבאיים ושאינם צבאיים יכולים לפעול יחד. כאן נכנסת חשיבות חלוקת הנטל. הוצאות על הגנה הן התחייבות פוליטית חשובה, אך ההוצאה לבדה אינה מספיקה," אמר.
"העיקר הוא בניית אסטרטגיית הגנה רב־שכבתית המתמודדת עם איומים כמו מניפולציה שנוצרת על ידי בינה מלאכותית, מתקפות סייבר, דיסאינפורמציה ושחיקה של אמון הציבור, תוך השקעה גם ביכולות צבאיות אמיתיות.
"תפקיד טורקיה בארגון משקף בדיוק את ההבנה הזו, שלדעתי מהווה את מה שמכונה נאט"ו 3.0," הוסיף.
"תעשיית ההגנה של טורקיה הפכה לנכס לאומי"
טורקיה ממקמת את תעשיית ההגנה שלה כנכס אסטרטגי גובר עבור נאט"ו, ומציעה לארגון תערובת של מערכות שעברו ניסיון קרבי, יכולות הגנה אווירית, טכנולוגיות מונעות בינה מלאכותית, יכולות הנדסיות ויכולת ייצור בקנה מידה, אמר דוראן.
טורקיה העלתה את הוצאות ההגנה שלה מעל סף 2 האחוזים של נאט"ו, בעוד שהתקציב הביטחוני שלה גדל מ־13 מיליארד דולר ב־2021 לכ־33 מיליארד דולר מוערכים ב־2025.
"תעשיית ההגנה של טורקיה הפכה לנכס לאומי בעל ערך ישיר להרתעה הקולקטיבית של בעלות הברית," אמר.
ייצוא בתחום ההגנה והתעופה חצה אף הוא את רף 10 מיליארד הדולרים ושיעור הייצור המקומי בתעשיית ההגנה הגיע ל־82 אחוז, הוסיף.
איומי בינה מלאכותית
בסביבת הביטחון של היום, מתקפות סייבר, קמפיינים של דיסאינפורמציה ומניפולציות מונעות בינה מלאכותית הפכו לתכונות שגרתיות של התחרות האסטרטגית, אמר.
דוראן קרא לכך שהרתעה תלווה בעמידות כוללת ושעמדות הציבור יהיו מוגנות מפני "מניפולציה שיטתית", והדגיש את ניסיונה של טורקיה בתחום.
"באמצעות מנגנוני אימות, תקשורת אסטרטגית ודיפלומטיה ציבורית, טורקיה מטפלת בשלמות המידע כמרכיב מרכזי של ביטחון לאומי וקולקטיבי.
נושאים אלה, כגון אבטחת סייבר, בינה מלאכותית והגנת תשתיות קריטיות, אסור שישארו נושאים משניים עבור נאט"ו כעת. יש לשלבם בדוקטרינת ההגנה של הארגון, קרא דוראן.
