הזירה הפוליטית חווה הסלמה במאבקי ההסברה והתעמולה, כאשר מנגנון הליכוד בהובלת בנימין נתניהו מפעיל טקטיקות של "השלכה תקשורתית" נגד יריביו.
בימים האחרונים מתמקדים אנשי המפלגה ושופריה בכלי התקשורת בגדי אייזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר", ומנסים לציירו כמי שנמנע מהופעות בתקשורת ומנוהל על ידי יועציו.
זאת, על אף שאייזנקוט היה זה שקרא באופן פומבי לקיים עימות טלוויזיוני ישיר ומתוחזק מול נתניהו.
טקטיקת ההסוואה התקשורתית
מכונת התעמולה של הליכוד מנסה לעוות את המציאות באמצעות הצגת אייזנקוט כדמות נשלטת החוששת להתמודד עם שאלות נוקבות.
קמפיין זה מופעל דווקא בשעה שנתניהו עצמו נמנע במשך שנים מהתמודדות עם התקשורת העצמאית, ומעדיף להופיע בעיקר בערוצי חצר ופודקאסטים אוהדים המעניקים לו במה נוחה.
המטרה המרכזית של מהלך זה היא להסית את קשב הציבור מהביקורת על תפקוד הממשלה ולהטיל ספק בכשירותו של היריב הפוליטי.
הקמפיין נגד אייזנקוט קיבל תנופה בעקבות האירוע הביטחוני בטיסת "פלאי דובאי", שהציף מחדש ביקורת חריפה כלפי שרת התחבורה מירי רגב.
בתגובה לקריאתו של אייזנקוט להדחתה ולחקירת האירוע, בחרו שרים וחברי כנסת מהליכוד לתקוף את אייזנקוט אישית ולטעון כי הוא "מסתתר" בהוראת יועציו.
מהלכים אלו נועדו להגן על דמויות המפתח בממשלה ולמנוע דיון ציבורי נוקב באחריותן לאירועים.
החשש מעימות ישיר
על אף הפצת סרטונים המציגים את אייזנקוט כבובה המופעלת מרחוק, ניתוחים פוליטיים מצביעים על כך שנתניהו הוא זה שנמנע בעקביות מעימותים טלוויזיוניים מזה עשרות שנים, בין הכל כתוצאה מטראומת העימות ההיסטורי ב-1999.
התנהלות זו מיוחסת לחששו של נתניהו מהפתעות בלייב ומהשפעתם של עימותים ישירים על תדמיתו, בעוד הנהגת הליכוד מעדיפה להמשיך להשתמש בטקטיקות של הסטת אש ויצירת נרטיבים חלופיים.
מקור: TRT World and agencies
