ארבעה עפיפונים שהגיעו מרצועת עזה לאזור נחל עוז באוגוסט 2026 נבדקו בידי הצבא הישראלי. לפי הודעת הצבא, ״לא אותרו ממצאים חשודים על גבי העפיפונים״ ו״בשום שלב לא נשקפה סכנה לציבור״.

למרות זאת, האירוע הוביל לכינוס הערכת מצב בה השתתפו בכירי המערכת הפוליטית והצבאית בישראל, לאיומים על הגברת ההתקפות ולהודעות חדשות על פינוי בכפייה.

זו אינה הדוגמה היחידה שבה הגדרת "איום ביטחוני" של ישראל נותרה שרירותית כל כך. בתקופות שונות, מוצרי מזון, עצים, חומרי בנייה וספרי ילדים השייכים לפלסטינים נאסרו, הוחזרו או הוחרמו על ידי ישראל.

כל הפריטים הללו לא נכללו ברשימת איסורים אחת שהייתה בתוקף באותה עת. חלקם לא קיבלו אישור כניסה לעזה, משלוחים שהכילו פריטים אחרים הוחזרו; פריטים מסוימים הוחרמו או הושמדו על ידי המשטרה או הצבא.

להלן חמשת הפריטים יוצאי הדופן ביותר שישראל הפכה לנושא ביטחוני בתקופות שונות:

עפיפונים

הצבא הישראלי הודיע כי ארבעה עפיפונים אותרו באזור נחל עוז ב־21 וב־22 באוגוסט 2026. לאחר בדיקתם נמסר כי לא נמצאו עליהם חומרים חשודים וכי הם לא סיכנו את הציבור בשום שלב.

למרות זאת, ב־23 באוגוסט הנחה שר הביטחון ישראל כ״ץ את הצבא ״לפעול מיידית ובעוצמה״ נגד שיגור עפיפונים מרצועת עזה. לדבריו, ישראל רואה ״בכל שיגור פעולה מלחמתית לכל דבר״.

כ״ץ הוסיף: ״דין בלון כדין עפיפון, ודין עפיפון כדין רחפן — עם חומר נפץ או בלעדיו״.

באותו יום קיימו ראש הממשלה בנימין נתניהו, כ״ץ, הרמטכ״ל אייל זמיר ובכירים נוספים הערכת מצב מיוחדת. לאחר הדיון נמסר כי אם השיגורים לא ייפסקו, הצבא ״יפעל להגברת הסיכולים נגד האחראים לשיגורים ויפנה אוכלוסייה מאזורים שמהם ישוגרו עפיפונים, רחפנים ובלונים״

עצי זית

באוגוסט 2025 עקר הצבא הישראלי כ־3,100 עצי זית בבעלות פלסטינית באזור הכפר אל־מוע׳ייר שבגדה המערבית הכבושה.

בתשובת הצבא לעתירה שהוגשה לבג״ץ בידי ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין, תואר השטח שבו נמצאו העצים כ״נקודת תורפה ביטחונית״.

באותו הליך משפטי הודה הצבא כי חרג ב־19 אחוזים מהשטח שנקבע בצו הצבאי ועקר עצים נוספים.

המדיניות נמשכה גם בחודשים שלאחר מכן. במרץ 2026 איתר יש דין לפחות 16 צווים נפרדים לעקירת עצים בכפרים פלסטיניים שונים, שהשתרעו על שטח כולל של כ־820 דונם. חלק מהעצים, בהם עצים בני מאות שנים, נעקרו לחלוטין במקום להיות מועברים למקום אחר.

כוסברה טחונה

בין 2007 ל־2010 אפשרה ישראל להכניס לעזה רק מספר מוגבל של מוצרים. אלפי מוצרים שלא נכללו ברשימת הסחורות המאושרות לא הורשו להיכנס לרצועה.

מאבק משפטי שפתח ארגון זכויות האדם הישראלי גישה ב־2009 חשף את קיומם של מסמכים סודיים שהסדירו את הכנסת הסחורות. הרשימות שנחשפו לאחר הליך משפטי ממושך הראו כי גם כוסברה טחונה נמנתה עם המוצרים שכניסתם לעזה נאסרה.

בעקבות החלטת ישראל להסיר את האיסור על מספר מוצרי מזון, פרסמה גישה אף הצהרה סאטירית, בה נאמר כי היא שמחה לשמוע ש"כוסברה כבר אינה מהווה איום על ביטחון ישראל".

לצד הכוסברה נאסרה באותה תקופה גם כניסתם של שוקולד, נייר, צעצועים, מחברות ופירות מסוימים. ההגבלות הוקלו החל מיוני 2010, ואילו מצגת המדינה שכונתה ״צריכת מזון ברצועה — קווים אדומים״ פורסמה לציבור באוקטובר 2012.

חוברת צביעה לילדים

ב־9 בפברואר 2025 פשטה המשטרה הישראלית על שני סניפים של ה”Educational Bookshop” במזרח ירושלים הכבושה. ספרים רבים הוחרמו, ומחמוד ואחמד מונא נעצרו.

אחד הפריטים שהציגה המשטרה כבסיס לחשד ל״הסתה ותמיכה בטרור״ היה חוברת צביעה לילדים שכותרתה ״מהנהר ועד הים״ (From the River to the Sea).

השניים שוחררו ב־10 בפברואר ונשלחו למעצר בית. החשד שנרשם נגדם שונה מ״הסתה ותמיכה בטרור״ ל״הפרת הסדר הציבורי״, ורוב הספרים שהוחרמו הוחזרו מאוחר יותר.

שקי שינה ירוקים

ב־15 באפריל 2024 דיווח ה״טלגרף״ כי הרשויות הישראליות מנעו את הכנסתם לעזה של שקי שינה ירוקים. לפי ארגון הסיוע הבריטי Medical Aid for Palestinians ‏(MAP), הסיבה שנמסרה הייתה צבעם: הם הוגדרו כציוד ב״צבע צבאי״.

את הפרטים מסרה מלאני וורד, מנכ״לית MAP באותה תקופה. ב־10 באוקטובר 2024, לאחר שנבחרה לפרלמנט הבריטי, חזרה וורד על הדברים בדיון בבית הנבחרים. היא סיפרה כי ביקרה במחסנים שבהם הצטבר ציוד סיוע שנדחה בידי הרשויות הישראליות. הרשימה כללה שקי שינה ירוקים, קביים, כיסאות גלגלים ואף מכונת הרדמה.

בדיקה נפרדת של ה״וושינגטון פוסט״, שהתבססה על מידע מ־25 ארגוני סיוע, סוכנויות או״ם ומדינות תורמות, כללה גם היא ״אוהלים ירוקים ושקי שינה״ בין הפריטים שכניסתם נחסמה לפחות פעם אחת מאז 7 באוקטובר 2023. לפי מתאם הסיוע ההומניטרי של האו״ם, פסילת פריט אחד בבדיקה הביאה להחזרת המשאית כולה.