קרן הינד רג'ב הגישה לרשויות בהודו תלונה פלילית נגד חייל מילואים ישראלי, בטענה שהיה מעורב בהרס בלתי חוקי של רכוש אזרחי במהלך המתקפה הישראלית על עזה.
זהותו של החייל, השוהה כעת בהודו, לא פורסמה. הקרן ביקשה מהרשויות לחקור אותו בחשד לפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשי רצח עם.
לפי הקרן, התלונה מתמקדת בהרס השיטתי של תשתיות אזרחיות בעבסאן א-סע'ירה, ממזרח לח'אן יונס, במרץ ובאפריל 2024.
הראיות שהוגשו כוללות צילומי לוויין, מידע ממקורות גלויים ותיעוד שפרסם החייל עצמו ברשתות החברתיות.
הקרן טוענת כי ההרס בוצע לאחר שכוחות ישראליים כבר השתלטו על האזור, ולא במהלך לחימה פעילה.
מנהל הקרן, דיאב אבו ג'אהג'אה, אמר כי החייל והיחידה שבה שירת השתתפו ב"הרס שיטתי של בתים ואדמות חקלאיות בעזה".
ראש המחלקה המשפטית בקרן, נטשה בראק, טענה כי ההרס "לא היה תוצאה נלווית של הלחימה, אלא מהלך מכוון למחיקת החיים הפלסטיניים מהמרחב ולהשגת שליטה בשטח".
בשלב זה לא ידוע אם הרשויות בהודו פתחו בחקירה בעקבות התלונה.
זוהי התלונה השנייה שמגישה הקרן בהודו בתוך פחות משלושה חודשים. מאז 2024 הגישה הקרן יותר מ-100 תלונות פליליות ב-30 תחומי שיפוט וכן 19 פניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
חקירה פלילית בנוגע להריגת הינד רג'ב
במקביל הודיע הפרקליט הצבאי הראשי של ישראל כי צבא ישראל בחן יותר מ-150 אירועים חריגים שהתרחשו במהלך המתקפה על עזה.
מתוך חמישה מקרים שבהם התקבלו החלטות, נפתחו שתי חקירות פליליות: אחת בנוגע להריגת הינד רג'ב, בני משפחתה ושני אנשי הסהר האדום שנשלחו לחלצה, והשנייה בנוגע להריגת 15 אנשי רפואה והצלה ברפיח.
רג'ב נלכדה בינואר 2024 בתוך מכונית שבה נהרגו בני משפחתה. היא התחננה במשך שעות שישלחו אליה עזרה, אך נמצאה מתה כעבור 12 ימים לצד בני משפחתה ושני אנשי צוות האמבולנס שנשלחו להצילה.
לפי הדיווח, החקירה תתמקד בין היתר בהתנהלות מתפ"ש – הגוף הצבאי הישראלי המנהל היבטים אזרחיים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
גורמים במתפ"ש העבירו לכאורה לצוות ההצלה מסלול שהוגדר בטוח, אך לא מסרו את המידע לכוחות הישראליים בשטח. מחדל זה עשוי, לפי הפרקליטות הצבאית, להגיע לרמה של רשלנות פלילית.
החקירה השנייה עוסקת באש שפתחו כוחות ישראליים בשלושה אירועים נפרדים לעבר כלי רכב של צוותי הצלה בתל א-סולטאן שברפיח במרץ 2025. באירועים נהרגו 15 פלסטינים הקשורים לסהר האדום, למערך הכבאות ולאו"ם.
לעומת זאת, צבא ישראל החליט שלא לפתוח בחקירות פליליות בנוגע להריגת שבעת עובדי ארגון World Central Kitchen ושני מקרים שבהם נהרגו עובדי רופאים ללא גבולות. בחלק מהמקרים הוחלט להסתפק בצעדים משמעתיים, ותיק אחד נסגר ללא צעדים נוספים.
מקורות משפטיים בצבא ישראל הודו כי קבלת ההחלטות התעכבה. לדבריהם, נקיטת צעדים נגד חיילים נועדה גם לסייע לישראל להתגונן מפני הליכים בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית הדין הפלילי הבינלאומי, וכן לשמור על המשך אספקת הנשק מארצות הברית ומבעלות בריתה.
ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין מתח ביקורת על מנגנוני החקירה הצבאיים, וציין כי רק חלק זעיר מהתלונות נגד חיילים ומפקדים מוביל לכתבי אישום וכי גם במקרים של הרשעה העונשים בדרך כלל קלים.
