על פי ה"ג'רוזלם פוסט", מימון "כיפת ברזל", שבמשך שנים רבות כמעט ולא היה מעורער בוושינגטון, הפך לאחרונה למוקד ביקורת גוברת, במיוחד בקרב חוגים דמוקרטיים פרוגרסיביים. המאמר מציין כי למרות מטרתה הישירה של המערכת להגן על אזרחים, כמה פוליטיקאים וקבוצות חברה אזרחית מתנגדים כעת לתמיכתה.
הדו"ח קבע כי יו"ר מפלגת ג'יי סטריט, ג'רמי בן-עמי, חברי הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ורו קאנה, וכמה דמוקרטים נקטו עמדה נגד הקצאות תקציב עתידיות למערכות הגנה ישראליות. צוין כי יש הטוענים כי כיפת ברזל מעודדת את ישראל לנקוט צעדים צבאיים מחמירים יותר.
על פי מאמר המערכת, שינוי זה לא הוגבל לרטוריקה בלבד. במסגרת חוק הרשאת ההגנה הלאומית משנת 2026, תקציב הפיתוח המשותף של כיפת ברזל הופחת מ-110 מיליון דולר ל-60 מיליון דולר; המשאבים הנותרים הופנו למערכת חץ 3. המאמר הדגיש כי לא מדובר רק בהתאמה טכנית בתקציב, אלא גם בסימן לכך שכיפת ברזל הפכה לחלק ישיר מהוויכוח הפוליטי.
הודגש כי כיפת ברזל היא מערכת הגנתית, לא התקפית, ותפקידה היחיד הוא להגן על בתים, בתי ספר ובתי חולים על ידי השמדת רקטות באוויר. נאמר כי הפיכת הגנה על אזרחים לנושא של קיטוב פוליטי עלולות להיות בעלות השלכות משמעותיות לא רק על ישראל אלא גם על האופן שבו מושג ההגנה נתפס בעולם.
המאמר הזכיר גם את החלטתה של איטליה להשעות את החידוש האוטומטי של הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל, והעריך כי שיתוף הפעולה הביטחוני בכמה מדינות מערביות נמצא תחת לחץ פוליטי גובר.
