ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב בימים האחרונים במרכז ביקורת חריפה לאחר שהעלה את האפשרות לעשות שימוש במטבעות דיגיטליים ובטכנולוגיות מבוססות בלוקצ'יין כחלק מהיערכות ישראל לתרחיש של סנקציות פיננסיות נגד המערכת הבנקאית.
ההצעה עוררה התנגדות מצד בנק ישראל, אנשי אקדמיה, כלכלנים ובכירים לשעבר במערכת הכלכלית, שטענו כי מדובר במהלך שאינו מציע פתרון ממשי ועלול לשדר לעולם כי ישראל נערכת לבידוד כלכלי במקום לפעול למניעתו.
בהודעה חריגה בניסוחה, הבהיר בנק ישראל כי מטבעות קריפטוגרפיים אינם יכולים לשמש כלי לעקיפת סנקציות בינלאומיות. הבנק הדגיש כי האינטרס המרכזי של המשק הישראלי הוא שמירה על קשרים כלכליים ומסחריים עם שותפיו המרכזיים בעולם, וכי על הדרג המדיני להתמקד במניעת הסנקציות ובהשלכותיהן האפשריות.
נתניהו, שהתייחס לביקורת בריאיון לתקשורת הישראלית, אמר כי הקריפטו הוא רק אחד הכלים הנשקלים ולא בהכרח אמצעי שיופעל בפועל. לדבריו, הוא מקשיב להמלצות הגורמים הכלכליים אך מקבל החלטות בהתאם לשיקול דעתו ולתפיסתו הכלכלית.
במקביל, דיווחים בתקשורת הישראלית העלו כי משרדי הממשלה הרלוונטיים אינם מכירים תוכנית סדורה בתחום המטבעות הדיגיטליים, למרות הצהרותיו של נתניהו על הכנת תוכנית פעולה בנושא.
אזהרות כלכליות
גורמים בכירים לשעבר במערכת הפיננסית טענו כי ההנחה שלפיה ניתן להפעיל כלכלה חלופית באמצעות קריפטו במקרה של סנקציות אינה תואמת את המציאות הכלכלית והרגולטורית.
המפקח לשעבר על הבנקים, יאיר אבידן, אמר כי שימוש בבלוקצ'יין או במטבעות דיגיטליים אינו מבטל מגבלות משפטיות ואינו מאפשר לעקוף סנקציות. לדבריו, מערכות תשלומים מבוססות גם על שיתוף פעולה של בנקים, ספקי שירותים פיננסיים ושותפי סחר ברחבי העולם, אשר מחויבים לעמוד בחוקי הסנקציות ובדרישות הציות הבינלאומיות.
אבידן הוסיף כי טכנולוגיות בלוקצ'יין עשויות להיות בעלות ערך בהבטחת רציפות תפקודית של מערכות תשלום בעתות משבר, אך אינן יכולות להחליף את הקשרים הפיננסיים והמסחריים שעליהם נשענת כלכלה מודרנית.
חשש מבידוד
ביקורת חריפה נוספת נשמעה מצד כלכלנים ובכירים לשעבר במשרד האוצר. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב הזהיר כי עצם העלאת רעיונות של "עקיפת סנקציות" עלולה לפגוע באמון המשקיעים ולחזק את התחושה שישראל מתקרבת למצב של בידוד בינלאומי.
לדבריו, סנקציות אינן גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות, ולכן הפתרון צריך להיות מניעתן ולא בניית מנגנונים לעקיפתן. הוא הזהיר מפני פגיעה אפשרית בדירוג האשראי, בירידת השקעות זרות ובהגברת בריחת ההון וההון האנושי.
גם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הזהירו כי מעבר למודל הנשען על מטבעות דיגיטליים יפגע בקשרי הסחר, בפעילות חברות ההייטק וביכולת של המשק הישראלי להשתלב במערכת הפיננסית הגלובלית, הנשענת על בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים ומערכות סליקה בינלאומיות.
מקור: TRT World and agencies
