ועדת הבחירות המרכזית החליטה ברוב קולות, ב־23 בספטמבר 2026 בירושלים, לפסול את רע״ם ואת הרשימה המשותפת, וכן את יו״ר בל״ד סאמי אבו שחאדה ואת ח״כ עופר כסיף, נציגה היהודי של חד״ש, מהתמודדות בבחירות ב־27 באוקטובר. ההחלטות, שנשענו על טענות בדבר ״תמיכה במאבק מזוין״ ו״שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״, מעמידות שוב את עתידם של ערוצי הייצוג הפוליטי המרכזיים של האזרחים הפלסטינים בישראל להכרעת בית המשפט העליון.
מעט יותר מחודש לפני הבחירות, הרשימה המשותפת, המורכבת מחד״ש, בל״ד ותע״ל, ורע״ם בראשות מנסור עבאס, הזוכות לתמיכתם של מאות אלפי בוחרים, ניצבות מול אותו הליך פסילה, למרות ההבדלים בין דרכיהן הפוליטיות.
תגובות להחלטה
עבאס כינה את ההחלטה ״פוליטית, פסולה ואנטי-דמוקרטית״. הוא הזכיר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל עמו בעבר משא ומתן להקמת ממשלה, וטען כי הניסיון הנוכחי להדיר את רע״ם נועד למנוע חילופי שלטון. לדבריו, מפלגתו מקדמת שותפות ודו־קיום בין ערבים ליהודים, והיא תפריך את הטענות בבית המשפט.
גם אבו שחאדה ראה בפסילתו ניסיון לפגוע בקולה הפוליטי של החברה הערבית ובייצוגה. במהלך הדיון בוועדה אמר: ״מעולם לא קראתי לאלימות או לטרור״. כסיף הדגיש כי ביקורתו על מעשי הממשלה והצבא הישראלי כלפי הפלסטינים אינה סותרת את גינויו למתקפת 7 באוקטובר.
החלטת הוועדה חשפה גם את המחלוקות בתוך האופוזיציה. מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן ומפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט תמכו בפסילת מועמדותו של אבו שחאדה. גולן אמר כי ״שותפות דמוקרטית אמיתית מחייבת גם קווים אדומים״, אך התנגד לפסילת רע״ם והרשימה המשותפת.
המחלוקת המשפטית
בלב המחלוקת המשפטית עומד סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. הסעיף מונה בין עילות הפסילה את שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד ישראל.
במוקד ההחלטה בעניינו של אבו שחאדה ניצב מאמר בערבית שפרסם ב־8 באוקטובר 2023. מבקשי הפסילה פירשו את דבריו על ההשלכות הצבאיות והאסטרטגיות של מתקפת חמאס כהבעת תמיכה במאבק מזוין. אבו שחאדה טוען מנגד כי המאמר עסק בכשל המודיעיני של ישראל, כי באותה עת לא היה מודע למלוא היקפה של המתקפה וכי הוא מתנגד לאלימות כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סברה כי הסבריו של אבו שחאדה אינם מניחים את הדעת, וקבעה שיש בסיס משפטי לפסילתו. גם יו״ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, חרג מהנוהג והצביע בעד הפסילה. מנגד, עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא שהבקשות נגד רע״ם, הרשימה המשותפת וכסיף אינן מקימות בסיס לפסילה.
עורך הדין והפרשן המשפטי יובל יועז, בניתוח שפרסם ב״זמן ישראל״ ב־23 בספטמבר לפני ההצבעה, מתח ביקורת חריפה על דבריו של אבו שחאדה, אך סבר כי לפי ההלכה הפסוקה אין די בראיות כדי לפסול את מועמדותו. לדבריו, בית המשפט דורש פעילות חוזרת ונשנית, המוכחת בראיות ברורות ומשכנעות. חומרתה של התבטאות אחת אינה ממלאת כשלעצמה את הדרישות האלה.
מנכ״ל מרכז עדאלה, עו״ד ד״ר חסן ג׳בארין, המייצג את המועמדים והרשימות, טוען כי ההאשמה נגד אבו שחאדה נשענת בעיקר על פרשנות מרחיבה של מאמר אחד. לדבריו, אין במאמר קריאה לאלימות ויש לבחון את פעילותו הפוליטית של אבו שחאדה לאורך השנים. עו״ד ד״ר סוהאד בשארה, המייצגת את רע״ם, טוענת אף היא כי הבקשות ממחזרות חומר ישן שכבר נבדק, וכי ממצאי הבדיקות הקודמות אינם תומכים בטענות מבקשי הפסילה.
הרכב הוועדה
גם מבנה ההליך עומד במוקד הדיון. בראש הוועדה מכהן שופט בית המשפט העליון, אך רוב חבריה הם נציגי הסיעות בכנסת היוצאת. כך, ההחלטה הראשונית בשאלה מי רשאי להתמודד בבחירות מתקבלת בגוף שבו יושבים גם יריבים פוליטיים.
לפי פירוט ההרכב שפרסם N12 ב־22 בספטמבר, לצד יו״ר הוועדה מכהנים 34 נציגי מפלגות, בחלוקה הבאה:
לקואליציה 19 נציגים: 8 מהליכוד; 5 מהמפלגות החרדיות — ש״ס, דגל התורה ואגודת ישראל; נציג אחד של הימין הממלכתי; ו־5 נציגים בסך הכול מהציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם. לאופוזיציה 15 נציגים: 6 מיש עתיד (ביחד); 2 מכחול לבן; 2 מישראל ביתנו; 4 מהמפלגות הערביות — חד״ש, תע״ל ורע״ם; ונציג אחד ממפלגת העבודה.
תקדימי העבר
המחלוקת בין הוועדה לבית המשפט אינה חדשה. למעט המקרה של רשימת הסוציאליסטים, המזוהה עם תנועת אל־ארד, שפסילתה אושרה ב־1965 בפסק דין ירדור, בית המשפט העליון ביטל עד כה את החלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימות הערביות ואת המועמדים שנכללו בהן.
כך, ב־2003 בוטלו פסילותיהם של בל״ד, עזמי בשארה ואחמד טיבי, וב־2009 בוטלו פסילותיהן של בל״ד ושל רשימת רע״ם–תע״ל. גם ההחלטות למנוע מחנין זועבי להתמודד בבחירות 2013 ו־2015 בוטלו בבית המשפט. בהמשך הותר לרע״ם–בל״ד ולכסיף להתמודד ב־2019, להיבא יזבק ב־2020, לאבתיסאם מראענה ב־2021 ולבל״ד ב־2022.
מה יקרה עכשיו?
כעת יתקיימו הליכים משפטיים נפרדים למועמדים ולרשימות. פסילת מועמד יחיד, כדוגמת אבו שחאדה או כסיף, טעונה אישור של בית המשפט העליון כדי להיכנס לתוקף. רשימה שנפסלה רשאית לערער על ההחלטה לבית המשפט. עדאלה הודיע כי ייצג את הצדדים בהליכים בפני העליון.
מההודעות שפורסמו עולה כי התיקים צפויים להידון בשבוע שמתחיל ב־27 בספטמבר. עדאלה מסר כי הדיונים צפויים להתקיים בשבוע הבא, ובחדשות 13 דווח כי הדיון ייערך בפני הרכב של תשעה שופטים, ככל הנראה באותו שבוע.
בית המשפט יידרש להכריע אם הונחה תשתית ראייתית מספקת לקיומן של עילות הפסילה שבחוק, ביחס לכל מועמד ולכל רשימה בנפרד. להכרעה תהיה השפעה פוליטית ישירה: המשך השתתפותן של הרשימות הפוליטיות המרכזיות של האזרחים הפלסטינים בישראל, ויכולתם של הבוחרים לבחור בנציגים אלה, תלויים בהחלטות השופטים.
