שר האוצר של טורקיה, מהמט שימשק, אמר כי המלחמה במזרח התיכון צפויה לשנות מן היסוד את המציאות הכלכלית והביטחונית באזור, ולהאיץ את המאמצים לצמצום תלות אסטרטגית, לגיוון נתיבי הסחר ולחיזוק שיתוף הפעולה האזורי.
בנאומו בשבת בכנס TRT World Forum באיסטנבול, במסגרת מושב שכותרתו "לקראת התאוששות רצופת קשיים: כלכלות לאומיות לאחר המלחמות במזרח התיכון", הזהיר שימשק כי המלחמה גרמה לזעזוע משמעותי באספקה, במיוחד בשוקי האנרגיה, וכי השלכותיו חורגות הרבה מעבר לגבולות האזור.
"הזעזוע שאנו חווים גדול פי שניים מזה של אמברגו הנפט בשנים 1973–1974, ופי שבעה מהפגיעה באספקת האנרגיה בעקבות מלחמת רוסיה–אוקראינה", אמר.
שימשק ציין כי חלקים נרחבים מהאזור כבר נמצאים במיתון, בעוד המדינות הנמצאות בחזית הלחימה סובלות מירידה משמעותית בהיקפי היצוא והיבוא.
לדבריו, גם הצמיחה העולמית האטה והתנאים הפיננסיים הוחמרו על רקע העלייה באינפלציה, שנגרמה בחלקה מהמלחמה.
בהסתמך על מחקר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שבחן 170 סכסוכים מאז 1946, אמר שימשק כי מלחמות גורמות בדרך כלל לאובדן של 3% עד 7% מהתוצר הכלכלי, והדגיש כי התאוששות בת קיימא תלויה בהשגת שלום יציב.
"אם לא יהיה שלום יציב לאורך זמן, יהיה קשה מאוד לדבר על התאוששות כלכלית בת קיימא", אמר.
מעמדה האסטרטגי של טורקיה
שימשק העריך כי המלחמה תוביל מדינות לבחון מחדש את התלות האסטרטגית שלהן, במיוחד בנתיבי שיט חיוניים כמו מצר הורמוז.
לדבריו, ממשלות צפויות להגדיל את השקעותיהן במסדרונות סחר חלופיים, בתשתיות, בביטחון האנרגטי ובקישוריות אזורית, במטרה לצמצם את פגיעותן לשיבושים עתידיים.
השר הדגיש גם את הצורך בחיזוק האינטגרציה הכלכלית במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שבהם היקף הסחר בין מדינות האזור נותר נמוך יחסית לאזורים אחרים בעולם.
לפי הנתונים שהציג שימשק, הסחר הפנים-אזורי באירופה מהווה כ-67% מהסחר באזור, ובמזרח אסיה ובאזור האוקיינוס השקט הוא מגיע ל-59%, בעוד שבאמריקה הלטינית ובאיים הקריביים הוא עומד על 15% בלבד.
לדבריו, גיוון כלכלי יהיה חיוני להגדלת הסחר בין מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה.
מאמצי התיווך של טורקיה
בהתייחסו לעמדתה של טורקיה, אמר שימשק כי אנקרה ממשיכה לתמוך בסחר המבוסס על כללים ובאינטגרציה כלכלית אזורית, למרות התחזקות המגמות הפרוטקציוניסטיות ברחבי העולם.
לדבריו, לטורקיה 54 הסכמי סחר חופשי, המכסים כמעט 70% מהיצוא שלה, ובמקביל מתנהל משא ומתן עם יפן, אינדונזיה, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ וקנדה על הסכמי סחר מהדור החדש.
השר הדגיש גם את תפקידה של טורקיה בפרויקטים לחיזוק הקישוריות האזורית, בהם המסדרון האמצעי, המקשר בין בייג'ינג ללונדון, ופרויקט דרך הפיתוח, המחבר בין אזור המפרץ ועיראק לבין טורקיה והשווקים באירופה.
שימשק ציין כי טורקיה ממשיכה גם ביוזמות דיפלומטיות ובמאמצי תיווך, בהם קידום הסכם השלום בין ארמניה לאזרבייג'ן, סיוע לקיום משא ומתן בין רוסיה לאוקראינה ומעורבות במאמצים להשגת שלום ברצועת עזה.
חיזוק היכולות הביטחוניות
עם זאת, שימשק הדגיש כי לצד ההשקעה בשלום, יש לחזק גם את היכולות הביטחוניות.
לדבריו, תעשיית הביטחון המתפתחת של טורקיה, הכוללת כ-4,000 חברות ובין 1,400 ל-1,500 פרויקטים פעילים, הופכת לנכס אסטרטגי חשוב יותר ויותר.
שימשק ציין כי ההזמנות לציוד ביטחוני מתוצרת טורקיה הגיעו בשנה שעברה לכ-18 מיליארד דולר, וכי המדינה מדורגת במקום ה-11 בעולם בקרב יצואניות הציוד הביטחוני.
הוא התייחס גם לתפקיד האפשרי של טורקיה בשיקום האזור לאחר המלחמות, והעריך כי צורכי השיקום באזורים השכנים שנפגעו מהסכסוכים עשויים להגיע לפחות לטריליון דולר בעשור הקרוב.
בסיום דבריו אמר שימשק כי טורקיה נמצאת בעמדה טובה להפיק תועלת מהעמקת האינטגרציה האזורית, בזכות הבסיס התעשייתי שלה, התשתיות המפותחות וההתרחבות של מגזר השירותים.
"מלחמות אינן משרתות את האינטרסים שלנו. אנחנו מפיקים את התועלת הגדולה ביותר מיציבות, משלום ומשגשוג באזור", אמר.
