כיום, המערכת הבינלאומית עוברת לא רק תקופה של טלטלה זמנית, אלא גם טרנספורמציה עמוקה ומבנית. סכסוכים אזוריים רצופים, תחרות גיאופוליטית עזה יותר ויותר וחוסר יכולתם של מנגנוני ממשל גלובליים מדגימים בבירור כי הסדר הנוכחי אינו בר קיימא עוד.

בלב משברים ואי־ודאויות אלה עומדים הליקויים של התפיסה השלטת, של המוסדות, המנגנונים והנורמות של המערכת הבינלאומית שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה במענה לאתגרים של ימינו, וכן תרומתם להעמקת הבעיות והאי־ודאויות הקיימות.

בפועל, מציאות זו נשמעת בגלוי בפורומים בינלאומיים על ידי מקבלי החלטות ואינטלקטואלים מהמערב, שהם גם שחקני הייסוד של הסדר הנוכחי.

במסגרות אלו הביקורת אינה נוגעת רק למשברים עצמם, אלא גם ליכולת של הסדר הבינלאומי שלאחר מלחמת העולם השנייה לייצר נורמות, וכן למחויבותו לייצוג שוויוני וללגיטימיות.

יותר מכך, משבר הלגיטימיות במערכת הבינלאומית נובע ביסודו מחוסר ייצוג ושחיקה בתחושת הצדק.

בהקשר זה מתגברות הביקורות על ייצוג חסר של נקודות מבט לא־מערביות ועל ההשפעה בלתי הפרופורציונלית של כוחות דומיננטיים מסוימים על מוסדות בינלאומיים.

עלייתם של נושאים גלובליים כמו עוול, אי־שוויון ואפליה מחלישה את האמון במדינות ובסדר הציבורי, מגדילה את הפגיעות החברתיות ומעוררת תהיות נרחבות בציבור לגבי לגיטימיות המערכת הבינלאומית.

מדובר לא רק בסכסוך פוליטי אלא גם בהתמוטטות בתקשורת — משום שהמערכת מתקשה להסביר ולתת תוקף לעצמה.

על רקע זה, הנושא המרכזי של פסגת STRATCOM באיסטנבול ב־27–28 במרץ הוגדר כ"שיבוש במערכת הבינלאומית: משברים, נרטיבים וחיפוש אחר סדר".

בהקשר זה נדון בתפקיד הבנייתי והייצוב של התקשורת האסטרטגית בעידן המסומן בעלייה באי־הוודאות הגלובלית ובהאצה של התפוררות מבנית.

סכסוכים אזוריים, השלכות גלובליות

ההשלכות והמציאויות המתהוות של הסכסוך, שהחל בהתקפות של ארה"ב וישראל נגד איראן ואחריה פעולות תגמול של איראן שפגעו במדינות המפרץ וה eskalated למלחמה אזורית, ללא ספק יהיו פרק מרכזי בסדר היום של פסגת STRATCOM השנה.

סכסוך זה, שבו תשתיות חיוניות ומתקני אנרגיה באזורנו הותקפו במישרין, עורר משבר גלובלי רב־ממדי.

המשבר משפיע עמוקות על הביטחון הבינלאומי, אבטחת האנרגיה, נתיבי סחר, לוגיסטיקה עולמית ושרשראות אספקה, והוא גם מעורר שאלות לגבי בניית הלגיטימיות ברמה הבינלאומית באמצעות השסעים שהוא יצר ברחבי העולם.

הפסגה הזו — הכינוס הבינלאומי הגדול ביותר שנערך בעולם לאחר פרוץ המלחמה, המהווה אחד האתגרים המשמעותיים במאה ה־21 דרך השברים שיצרה — מספקת פלטפורמה אינטראקטיבית חשובה לדיון בשבר הגאופוליטי שנוצר ובמשמעויותיו לתחום התקשורת.

קמפיינים של דיסאינפורמציה וטקטיקות של מלחמה פסיכולוגית שראינו לפני ובמהלך העימות הדגימו שוב את חשיבות התקשורת האסטרטגית במסגרת הביטחון הלאומי.

לכן, לפסגה זו יש משמעות רבה בהתמודדות עם ממדי התקשורת והנרטיב של קווי השבר העמוקים שהמלחמה יצרה במערכת הבינלאומית.

האיום העומד לפנינו כיום אינו רק שינוי באיזון הכוחות; הוא גם שינוי בנרטיבים הגלובליים, בתפיסות ובתהליכי יצירת המידע.

בנקודה זו, התקשורת האסטרטגית איננה עוד אלמנט משלים במדיניות החוץ של מדינה, אלא מכפילת כוח המוטמעת בלב המדיניות.

בעידן שבו האמת מוצלת על ידי דיסאינפורמציה, מידע מתפשט במהירות אך האמון נשחק באותה מידה; תקשורת היא לא רק העברה של מידע אלא גם בניית לגיטימיות.

מן העבר השני, סוגיות דחופות של ימינו — מלחמות, סכסוכים, הגירה בלתי סדירה, ביטחון תזונתי, אספקת אנרגיה, שינויי אקלים ודיסאינפורמציה בתחום הדיגיטלי — מחייבות פיתוח הבנה חדשה של תקשורת, המבוססת על שיתוף פעולה בינלאומי ואמון.

כלים, שיטות ומושגים מיושנים אינם מספקים להסבר ולטיפול בבעיות אלה, ומכינים את הקרקע למשברים חדשים.

ברגע זה ישנה ודאי צורך לבנות שפה תקשורתית חדשה וסביבת אמון שהיא הוגנת, שקופה וכללית, מונחית על ידי כבוד האדם, חוכמה קולקטיבית וסולידריות גלובלית.

כאן נכנסת לתמונה התקשורת האסטרטגית. מנקודת מבט זו, תקשורת אסטרטגית אינה רק כלי אלא גם אחריות.

בניית סדר בינלאומי הוגן, כללי ומאוזן יותר אפשרית רק דרך אסטרטגיות תקשורת נכונות.

מה שאנו זקוקים לו היום הוא אתיקה תקשורתית חדשה העוגנת באמת במקום במהירות, בצדק במקום בכוח ובכבוד האדם במקום בספירת מעורבויות.

אנו בטורקיה נוהגים מתוך מודעות לאחריות זו.

בפרט, האמירה של נשיאנו רג'פ טאיפ ארדואן, "העולם גדול מחמישה", מגלמת הבנה זו.

גישה זו אינה רק ביקורת; היא גם ניסוח של חזון גלובלי חלופי.

חזון טורקיה

טורקיה בלטה כמעצמה אזורית וכשחקן מאזן ומגשר בזירה הגלובלית דרך מדיניות חוץ רב־ממדית ודיפלומטיה פעילה שניהלה בשנים האחרונות.

בתקופה המסומנת בהתפוררות היציבות הגלובלית והפיכתו של האזור שלנו לטבעת אש, חזון מדיניות החוץ ודיפלומטיית 'מנהיג אל מנהיג' של נשיאנו הוכחו כחיוניים.

יוזמת דגני הים השחור בהקשר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מעורבותה הדיפלומטית של טורקיה במזרח התיכון ומאמצי התיווך שלה באפריקה מהווים רק דוגמאות אחדות לתרומות הממשיות שלה לשלום ויציבות.

מה שמחזק את תפקידה של טורקיה כמגשרת הוא יכולתה לבנות אמון בין הצדדים.

בסביבה בינלאומית המושפעת יותר ויותר מקיטוב, גישה השומרת על יחסים מאוזנים עם שחקנים מגוונים תוך הכרה ברגישויות של כל הצדדים היא בעלת חשיבות מיוחדת.

גישה זו מאפשרת לטורקיה להתמקד לא רק בניהול משברים אלא גם ביצירת פתרונות ברי־קיימא.

ברגע שבו לגיטימיות הסדר הבינלאומי מוטלת בספק, טורקיה בולטת כשחקן מכובד המעצב סדר, מונחה מדיניות חוץ ממוקדת אדם השורשית במצפוניות גלובלית ותחושת צדק.

בהדרכת אחריות זו, אנו בדריקטוריון התקשורת של הנשיאות שואפים — בהשראת קריאתו של הנשיא ארדואן ש"עולם צודק יותר אפשרי" — להשמיע את קול טורקיה באופן ברור, יעיל ומדויק יותר בתקופת השינוי הזו.

פסגת STRATCOM שהושקה לפני חמש שנים בהתאם לגישה זו מהווה הִתגלמות מוחשית של החזון.

מטרתנו אינה רק לשדר את נקודת המבט של טורקיה, אלא גם לתרום לפיתוח אקוסיסטם תקשורתי גלובלי צודק, שקוף ואחראי יותר באמצעות קיום החובות שלנו בתחום התקשורת, כמו בכל תחום אחר.

פסגת STRATCOM משקפת הן את חזון התקשורת האסטרטגית של טורקיה והן את יכולתה המוסדית.

STRATCOM איננה רק פסגה; זו גם מותג, פלטפורמה לרעיונות ושדה מעורבות שפיתחה טורקיה בתחום התקשורת הגלובלית.

עם פסגת איסטנבול שאנו מקיימים, מטרתנו לאסוף יחד מנהיגים, דיפלומטים, אנשי תקשורת, אקדמאים ומובילי דעה מאזורי עולם שונים כדי לטפח פלטפורמה רב־ממדית לייעוץ על עתיד המערכת הגלובלית.

בהקשר זה, פסגת STRATCOM אינה רק פורום לדיון באתגרים עכשוויים אלא גם יוזמה השואפת לעצב את פרדיגמות התקשורת של העתיד.

הנושאים שיועלו נעים על טווח רחב — ממשל גלובלי ועד דיפלומטיית אקלים, מדיגיטציה ועד ניהול דעת קהל. זה מדגיש מציאות מרכזית: בעידן המתהווה, כוח יוגדר לא רק לפי יכולות צבאיות וכלכליות אלא גם לפי היכולת לעצב נרטיבים, ליצור משמעות ולבנות אמון.

בסופו של דבר, העולם חוצה סף חדש. ככל שהפרדיגמות המוסכמות מתמוססות, החיפוש אחר חלופות צובר תאוצה.

בתהליך זה טורקיה מציבה עצמה לא כצופה פסיבי אלא כשחקן מייסד פעיל.

פסגת STRATCOM עומדת כאחת ההפגנות הברורות ביותר של נחישות זו.

אנו מאמינים כי הפלטפורמה הזו לא רק תסייע להאיר את משברי היום אלא גם תתרום לבניית סדר בינלאומי צודק, מכליל ומאוזן יותר בעתיד.