לקראת יום הזיכרון בישראל התגברו שוב ההפגנות נגד הממשלה. בהפגנות שנערכו בערים רבות, ובראשן תל אביב, הפגינו אלפי אנשים נגד ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל רשלנותה במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר והגישה הפוליטית שנקטה לאחר מכן.
קהל התאסף בכיכר הבימה בתל אביב וקרא להקמת ועדת חקירה עצמאית ברמת המדינה לאירועי ה-7 באוקטובר. ההפגנה אורגנה על ידי מועצת ה-7 באוקטובר, שהורכבה ממשפחות שאיבדו את יקיריהם. נאומים שנישאו בכיכר הדגישו כי הממשלה מתחמקת מאחריות ומנסה למחוק את הזיכרון הקולקטיבי.
אייל אשל, שאיבד את בתו רוני ב-7 באוקטובר, פנה ישירות לפקידי הממשלה בנאומו ושאל: "למה אתם עדיין כאן כשהיא לא?". אשל הצהיר כי מות בתו לא נבע מחוסר מידע, אלא מחוסר תשומת לב לאזהרות. הקהל קרא לעתים קרובות קריאות נגד נתניהו במהלך הנאום.
אחת הדוברות בהפגנה הייתה עופרי ביבאס, אחותו של ירדן ביבאס, בן הערובה לשעבר. בתיאור חוויות משפחתה, ביבס הצהירה כי הממשלה מנסה לכסות על כשליה וכי האחראים לאירועי ה-7 באוקטובר חייבים לשאת באחריות. במהלך נאומה של ביבס, המשיכו המפגינים לבטא את כעסם על הממשלה באמצעות סיסמאות.
בעצרת דוברות הנאומים היו אלו שאיבדו את יקיריהם ב-7 באוקטובר, משפחות חיילים שנהרגו בסכסוך, תושבי התנחלויות הסמוכות לגבול עזה ואזרחים שנפגעו מהתקיפות. הנושא המשותף בנאומים היה שהמדינה כשלה בהגנה על אזרחיה ושההנהגה הפוליטית לא לקחה אחריות על מצב קשה זה.
המחאות לא הוגבלו לתל אביב. למעלה מאלף איש השתתפו בהפגנות בחיפה, בעוד מאות בירושלים קראו לתמיכה במחאות מול בית נתניהו. מחאות בקנה מידה קטן יותר נערכו גם בבאר שבע ובכמה מוקדים בצפון. המשטרה הודיעה כי אדם אחד נעצר בירושלים בגין הדלקת לפיד.
ההפגנות היו המחאות ההמוניות הראשונות שנערכו לאחר הסרת הגבלות ההתכנסות בעקבות הכרזת הפסקת האש. קבוצות מחאה המשיכו לקרוא להפגנות נוספות מול ביתו של נתניהו וביתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
גל המחאות הזה בישראל לקראת יום הזיכרון חשף שוב כי הטלטלה החברתית שנגרמה על ידי ה-7 באוקטובר והכעס המופנה כלפי הממשלה עדיין חזקים מאוד.
