הכנסת של ישראל הצביעה בעד חוק שנוי במחלוקת שיאפשר להוציא להורג עצירים פלסטינים, צעד שעורר זעם בקרב ארגוני זכויות האדם.
הצעת החוק, שהובאה על ידי מפלגת עוצמה יהודית בקצה הימין בראשות שר הביטחון הלאומי איתמר בן־גביר, אושרה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב של 62–48.
לפי כלי תקשורת ישראליים, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד הצעת החוק.
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בנובמבר.
מה מציעה הצעת החוק?
החוק יאפשר לבתי המשפט הישראלים להטיל עונש מוות על אנשים שהורשעו בביצוע פיגועים קטלניים. תומכיו טוענים שהמהלך נועד להרתעה ולמאבק במה שהם מגדירים כ"טרור".
עם זאת, מבקרים מציינים שהיקף החוק יחול, בפועל, כמעט בבלעדיות על עצירים פלסטינים, ועל כן קיים חשש לאכיפה מפלה.
מחלוקת בישראל
לפני אישורו הזהירו חכיחברי כנסת מהאופוזיציה וארגוני זכויות האדם שהחוק מציג מסגרת משפטית שעלולה להנציח יחס בלתי שווה.
עופר כסיף, חבר כנסת מהרשימה הדמוקרטית לשלום ולשוויון, כינה את ההצעה "חקיקה לג'נוסייד" וטען שהיא מכוונת ספציפית כלפי הפלסטינים.
הוא אמר: "העונש למוות, מעבר להיותו הריגה שאושרה על ידי המדינה, משחית את החברה ומבסס קיצוניות", במהלך דיון פרלמנטרי.
סמיר בן סעיד מהרשימה חד"ש–תע"ל גם התנגד להצעת החוק והזהיר שעונש מוות הוא בלתי הפיך ונושא עמו סיכונים של טעות שיפוטית.
בן סעיד הצהיר כי החוק "מעלה חששות כבדים בנוגע לאופיו המפלה ואינו מציע פתרון אמיתי; להיפך, הוא עלול לסבך עוד יותר את המצב הקיים".
הוא אמר כי מחוקקים פלסטינים-ישראלים וחברי אופוזיציה המתנגדים לחוק יערערו עליו בבית המשפט העליון "כדי להגן על ערכים יסודיים ולהגן על זכויות אדם".
המחלוקת מגיעה בתקופה של מתח גובר וביקורת על יחסה של ישראל לאסירים פלסטינים.
לפי נתונים פלסטיניים, יותר מ־9,300 פלסטינים מוחזקים כיום בכלאי ישראל, כולל נשים וקטינים. ארגוני זכויות האדם דיווחו על מקרים רבים של מוות בין הפלסטינים שבמעצר ישראלי, ונכתבו תיאורים של עינויים, רעב והזנחה רפואית כאחראים לכך.
הזעם העולמי גבר בעקבות הצבעת הכנסת הישראלית על חובת עונש מוות לאסירים פלסטינים
גורמים פלסטינים הזהירו כי אימוץ חוק המאשר רציחות ללא משפט על ידי הכנסת, אותו תיארו כ"גלישה מסוכנת לעבר לגליזציה של רצח עם", יוביל ל"השלכות חמורות".
בעקבות אימוץ חוק המחייב עונש מוות לאסירים פלסטינים על ידי הכנסת הישראלית, הובע גינוי בינלאומי.
מנהיגים כינו את המהלך "פשע מלחמה".
הרשות הפלסטינית גינתה את החוק כ"הפרה ברורה" של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ואמנת ז'נבה הרביעית.
הרשות הפלסטינית קראה לקהילה הבינלאומית "לנקוט עמדה ברורה כדי להפסיק את ההפרות הללו ולדרוש מישראל לתת דין וחשבון", והוסיפה כי "חוקים גזעניים" כאלה מאיימים על היציבות האזורית.
בהצהרה, שדווחה על ידי סוכנות הידיעות הרשמית וופא, נאמר כי "חוק זה מהווה הפרה ברורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ובמיוחד של אמנת ז'נבה הרביעית, המבטיחה את הגנת הפרט ואת זכותו למשפט הוגן".
משרד החוץ הפלסטיני תיאר גם את החוק הישראלי כ"גלישה מסוכנת לעבר לגליזציה של רצח עם והתרת רציחות ללא משפט".
המשרד הצהיר כי חוק זה "מעמיד את ישראל בסתירה ישירה לחוק הבינלאומי", וקרא לקהילה הבינלאומית "להטיל סנקציות על ישראל, לבודד את מוסדותיה, להפעיל מנגנוני אחריות ולהגן על אסירים פלסטינים".
גם ארגון ההתנגדות הפלסטיני חמאס ראה באישור הסופי של החוק השתקפות של "אופיו העקוב מדם של הכיבוש" ו"מדיניותו המבוססת על הרג וטרור".
הקבוצה הצהירה כי "חוק פשיסטי" זה קובע תקדים מסוכן המאיים על חייהם של אסירים וקראה להתערבות בינלאומית דחופה.
מצרים גינתה בחריפות את החוק, וכינתה אותו הסלמה חמורה והפרה של החוק הבינלאומי ואמנות ז'נבה.
בהצהרה, משרד החוץ אמר כי התקנה משקפת גישה מפלה ומחלישה את הערבויות למשפט הוגן.
קהיר הזהירה כי צעדים כאלה עלולים להסלים עוד יותר את המתיחות ולערער את היציבות באזור.
גם משרד החוץ והזרים של ירדן גינה את החוק "במונחים החריפים ביותר", ואמר כי מדובר בהפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
דובר המשרד, השגריר פואד מג'אלי, הצהיר כי ירדן דוחה בתוקף את החוק ה"בלתי חוקי, הגזעני והמפלה" הזה, וציין כי הוא מהווה חלק ממדיניות שיטתית המכוונת נגד זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
נציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, קרא לרשויות הישראליות לנטוש את התוכניות הללו, וקבע כי היוזמות "אינן עולות בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי במובנים רבים".
טורק אמר גם כי הצעות אלו מעלות "חששות רציניים" בנוגע לאפליה נגד פלסטינים והפרות הזכות למשפט הוגן.
הוא הוסיף כי גזרי דין מוות חובה "מבטלים לחלוטין את שיקול דעתם של בתי המשפט ופוגעים בזכות לחיים".
אתמול, (30 במרץ), פרסמו גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה הצהרה משותפת בה הביעו "דאגה עמוקה" מהחוק.
ארבע מדינות אלו הזהירו מפני "אופיו המפלה דה פקטו" של הצעת החוק, ואמרו כי היא תרחיב משמעותית את השימוש בעונש המוות.
הם הצהירו כי אימוץ החוק עלול לפגוע במחויבותה של ישראל לעקרונות הדמוקרטיים וחזרו על התנגדותם לעונש מוות בכל הנסיבות.
אירלנד גם גינתה את החוק, תוך הדגשת השפעתו על הפלסטינים.
שרת החוץ הלן מקנטי אמרה כי התיקון הרחיב את היקף עונש המוות וסלל את הדרך להחלתו מחדש בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים.
"הזכות לחיים היא זכות אדם בסיסית", אמרה מקנטי, והדגישה כי אירלנד מתנגדת לעונש מוות בכל הנסיבות.
היא גם הביעה חששות לגבי "אופיו המפלה" של הצעת החוק וקראה לישראל לא ליישם אותה.
שרת החוץ הסלובנית, טניה פאג'ון, גינתה גם היא את החוק הישראלי החדש המאפשר עונש מוות לאסירים פלסטינים, ואמרה שהוא מפלה ועלול לפגוע בצדק ובביטחון.
בפוסט בפלטפורמת X, פאג'ון הצהיר: "חוק ישראלי המחזיר את עונש המוות מפלה בבירור נגד פלסטינים".
החוק עבר בהצבעות האחרונות ברוב של 62 מול 48 קולות, בתמיכתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
