הכנסת הישראלית אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שנייה ושלישית חוק חדש המסמיך את בתי הדין הרבניים הממלכתיים לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים וכלכליים, בהסכמת שני הצדדים.
ההצעה עברה ברוב של 65 חברי כנסת מול 41 מתנגדים, במהלך לילי המאפיין מהלכים שנויים במחלוקת במערכת הפוליטית הישראלית.
לפי החוק, בתי הדין הרבניים יוכלו לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים שאינם נוגעים לאישות, כגון יחסי עובד, מעביד, סכסוכים עסקיים ועוד, ולקבל הכרעות על פי דין תורה.
בכך מעגנת הכנסת בחוק סמכויות שנהגו בפועל עד שנת 2006, אז קבע בג"ץ כי בתי הדין הרבניים אינם רשאים לעסוק בנושאים אזרחיים מחוץ לסמכותם העניינית, גם אם הצדדים מסכימים לכך.
יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הציג את החוק כמהלך "ליברלי" המאפשר לשני "מבוגרים" לבחור לדון לפי דין תורה.
שתי מערכות משפט
ארגוני נשים בישראל מתריעים כי החוק יוצר בפועל שתי מערכות משפט מקבילות – מערכת אזרחית ומערכת דתית – כאשר נשים, במיוחד בחברות מסורתיות וחרדיות, עלולות להימצא תחת לחץ חברתי, משפחתי וכלכלי "להסכים" לבוררות בפני בית דין רבני.
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, אמרה כי בזמן שאזרחים ואזרחיות רצים למקלטים תחת ירי טילים, הקואליציה בוחרת לקדם "שינוי עומק מסוכן" שמרחיב את כוחם של הדיינים על חשבון נשים.
לדבריה, המסר שעבר הוא שנשים הן "אזרחיות סוג ב', גם בזמן מלחמה וגם בשגרה".
שדולת הנשים הציגה נתוני סקר שלפיהם רק 16% מהנשים בישראל תומכות בחוק, ורק כארבע מכל עשר נשים דתיות וחרדיות הביעו תמיכה בו. הנתונים מצביעים על פער ברור בין האינטרסים הפוליטיים של הקואליציה לבין עמדות רבות מהנשים שעל חייהן החוק משפיע ישירות.
מאבק פוליטי ארוך להחזרת סמכויות לבתי הדין הרבניים
מאז פסיקת בג"ץ בשנת 2006 בתיק סימה אמיר נגד בית הדין הרבני הגדול, מפלגות חרדיות וגורמים דתיים פעלו להחזיר לבתי הדין הרבניים את מעמדם כגורם מרכזי גם בסכסוכים אזרחיים.
כעת, באמצעות חקיקה מפורשת, מבקשת הקואליציה לעקוף את מגבלות בית המשפט העליון ולהעניק לבתי הדין סמכות ברורה בחוק.
החוק כולל הסתייגות שלפיה בית הדין יוסמך לדון רק לאחר פרוץ הסכסוך, ולא ניתן יהיה לכבול צדדים מראש לסכסוכים עתידיים.
אך מבקרי החוק טוענים כי גם כך, במציאות של יחסי כוח לא שוויוניים, בין גברים לנשים, בין מעסיקים לעובדים, ובין קבוצות חזקות לחלשות, "הסכמה" לבוררות רבנית אינה תמיד חופשית ואוטונומית.
עוד מיליארדים לביטחון ולממסד החרדי
במקביל לחוק בתי הדין הרבניים, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית.
מגבלת ההוצאה הממשלתית תעמוד על כ־700 מיליארד שקלים, כאשר חלק משמעותי מהתוספת מופנה למערכת הביטחון ולמגזרים המקורבים לקואליציה.
תקציב משרד הביטחון יעמוד על יותר מ־142 מיליארד שקלים, לאחר תוספת של למעלה מ־30 מיליארד שקלים.
תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל־97 מיליארד שקלים, תקציב הביטוח הלאומי על כ־64 מיליארד שקלים, ותקציב משרד הבריאות על כ־63 מיליארד שקלים.
מוקדם יותר החודש אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי המשרדים כדי לממן את תוספת תקציב הביטחון, לצד הגדלת הגירעון והקצאת תקציבים ליישום ההסכמים הקואליציוניים.
המשמעות היא צמצום משאבים לשירותים אזרחיים – בריאות, רווחה, חינוך ציבורי – לטובת מערכת ביטחונית שכבר נהנית מנתח עצום מתקציב המדינה.
העברת כספים למגזר החרדי
בסוף החודש שעבר דווח כי הממשלה פועלת להעביר מאות מיליוני שקלים המיועדים לציבור החרדי כך שלא יוגדרו כ"כספים קואליציוניים", אלא ייכנסו לבסיס התקציב הקבוע.
מהלך כזה מבטיח שהתקציבים לא יידרשו לאישור מחודש מדי שנה, ויהפכו לחלק מובנה ממדיניות המדינה.
בין היתר מדובר בתקציבים להארכת יום הלימודים בבתי ספר שאינם מלמדים לימודי ליבה, ולתוכניות המכונות "מניעת נשירה".
מקור: TRT World and agencies
