על פי הדיווחים, אסירים פלסטינים המוחזקים בבתי כלא ישראליים מוגבלים מאוד בגישה לציוד רפואי חיוני כגון סוללות למכשירי שמיעה, משקפיים, קביים ופריטים דומים
על פי הדיווחים, הנוהג קשור למדיניותו של שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, המונעת ממשפחות של אסירים פלסטינים להפקיד כסף לחשבונות כלא לאחר 7 באוקטובר 2023. לפני המלחמה, משפחות יכלו להפקיד כסף לחשבונות ייעודיים, בהם השתמש שירות בתי הסוהר הישראלי כדי לענות על צורכי האסירים לקנטינות ולציוד רפואי.
עם המערכת החדשה, נחסמה גישתם של אסירים פלסטינים לקפיטריה של הכלא, וגם יכולתן של משפחותיהם להפקיד כסף נחסמה. לכן, משפחות המעוניינות לספק ציוד רפואי צריכות כעת לעשות זאת באמצעות עורכי דין. עם זאת, הדחייה או המניעה התכופות של ביקורים אצל עורכי דין עקב חששות ביטחוניים מסבכות עוד יותר את התהליך.
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר למדיניות זו היא המקרה של אדם אווינה, פלסטיני חירש בן 24 מהכפר בתיר שבגדה המערבית. אווינה, המוחזק במעצר מנהלי מאז ינואר 2025 ללא כל כתב אישום או משפט, עבר ניתוח שתל שבלול חודשיים לפני מעצרו.
לטענת משפחתו, הסוללות המיוחדות הנדרשות להשתלה נלקחו ממנו במהלך מעצרו ולא הוחלפו באופן קבוע. כמו כן, דווח כי לאוינה לא הייתה גישה לטיפולי שיקום או לבדיקות מעקב נחוצות. אביו הצהיר כי בנו "לא שמע כלל", ובגלל זה, לא יכל להגיב להוראות השומרים ולכן הוכה.
עורך הדין חסן עבאדי דיווח גם כי אסיר שאיתו שוחח בכלא עופר סיפר שאוויינה ספג סטירה והוכה קשות משום שלא שמע את הסוהרים במהלך המסדר. על פי אותו דיווח, האסירים בתא נענשו באופן קולקטיבי לאחר שאסירים אחרים החלו להזהיר את אוויינה לפני המסדר.
ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל פנה שוב ושוב למנהל בתי הסוהר הישראלי בבקשה להבטיח את גישתו של אוויינה לטיפול. בפברואר, הגיש הארגון ערעור לבית המשפט העליון בישראל בבקשה לספק לאוויינה קוצב לב ולהבטיח את גישתו לטיפול.
חוות הדעת שהציג הארגון הדגישה כי מטופלים שעוברים ניתוח שתל שבלול זקוקים לבדיקות אף אוזן גרון סדירות, טיפול בדיבור ומעקב אינטנסיבי. לדברי המומחים, ללא קצב שיקום ושיקום נאותים, אוויינה לא יוכל לתקשר עם סביבתו.
ארגוני זכויות אדם אומרים כי המקרה של אווינה אינו מקרה בודד. ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל הצהירו כי יצרו קשר עם הנהלת הכלא בנוגע ליותר מ-50 מקרים הקשורים לאספקת משקפיים ולפחות 6 מקרים הקשורים לסוללות למכשירי שמיעה עקב המדיניות החדשה.
הארגון דיווח גם כי כמה אסירים קשישים אינם מסוגלים להשיג משקפיים במשך חודשים, וכי עצורים עם לקויות ראייה נבדקים רק לאחר עיכובים ארוכים. מצב זה, נטען, מדגים מכשול שיטתי למתן שירותי בריאות בסיסיים לאסירים פלסטינים.
שירות בתי הסוהר הישראלי הכחיש את ההאשמות. הסוכנות טענה כי תנאי המעצר לאחר ה-7 באוקטובר הוסדרו על פי גישת "המינימום הנדרש על פי חוק", תוך איזון בין צרכי הביטחון לבין זכויות העצורים. בנוגע לציוד רפואי, הם טענו כי כל העצורים קיבלו טיפול המבוסס על הערכה מקצועית של אנשי צוות רפואי.
עם זאת, ארגוני זכויות אדם טוענים כי הנוהג פוגע למעשה בזכות לבריאות משום שהוא מנתק קשר ישיר בין אסירים פלסטינים למשפחותיהם, מגביל ביקורים של עורכי דין ומקשה על העברת ציוד רפואי.
