מסמכים ארכיוניים שנחשפו לאחרונה בישראל חשפו כי מנהיג הלח"י אברהם "יאיר" שטרן ניסה ליצור קשר עם גרמניה הנאצית נגד השלטון הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.
קבצים שפורסמו לאחרונה בדיגיטציה והגיעו לידי "הארץ" מראים כי המודיעין של ההגנה עקב אחר קשריו האפשריים של לח"י עם גרמניה ואיטליה תחת הכותרת "קשרים עם מדינות הציר". המסמכים מציינים כי אליהו גולומב, דמות בולטת בהגנה באותה תקופה, אמר בפגישה סגורה בשנת 1941 כי האדם שלכאורה היה בקשר עם הגרמנים היה שטרן.
על פי המסמכים, שטרן טען כי בתקופה שבה בריטניה נחלשה עקב המלחמה, יש לחפש תמיכה חיצונית למען הקמת מדינה יהודית בפלשתינה. במסמכים מצוין כי שטרן האמין שניתן להגיע ל"הסכם מעשי" עם גרמניה, וכי הוא סבר שניתן להעביר את יהודי אירופה לפלשתינה ולהקים כוח שיילחם נגד בריטניה.
מסמכים ארכיוניים מצביעים על כך ששטרן האמין שקיים קו בתוך גרמניה הנאצית שיכול לתמוך בהתיישבות יהודית בארץ ישראל, ולכן ראה קשר עם ברלין כאופציה אסטרטגית. עם זאת, חלק מהמסמכים מציגים גישה זו בהקשר של מטרה לכבוש את כל המדינה בעזרת מעצמה זרה, תוך סיכון חמור של שיתוף פעולה.
התיק כולל גם את נפתלי לובנצ'יק, שביקש לנהל משא ומתן עם נציגים גרמנים מטעם לח"י. המסמכים חושפים הבנה בקרב חוגי לח"י כי ניתן להשתמש בקשר עם גרמניה הנאצית כדי לכוון את יהודי אירופה לכיוון פלסטין.
מצד שני, ההגנה ראתה ביוזמות אלו סיכון פוליטי וביטחוני חמור לקהילה היהודית באותה תקופה. המסמכים מציינים גם כי הממשל הבריטי אסף מידע על קשרים אלו, וכי כמה יהודים נעצרו בחשד לקשר עם גרמנים או איטלקים.
התיקים מראים גם כי בשנים מאוחרות יותר כמה מנהיגים פולנים המשיכו להגן על הקו של שטרן. עם זאת, המסקנה הרווחת של המסמכים היא שהניסיונות ליצור קשר עם גרמניה הנאצית לא הניבו תוצאות קונקרטיות. שטרן נהרג על ידי כוחות בריטיים בשנת 1942, והמאמצים לא צלחו.
מסמכים חדשים העלו מחדש את המחלוקות העמוקות ששררו בתוך המבנים המזוינים של ישראל בתקופה שלפני הקמת המדינה, ואת האסטרטגיות השנויות במחלוקת שננקטו בשנות המלחמה.
