הסרט "נז"א" (נזק אגבי) של היוצרים הישראלים זוכי האוסקר יובל אברהם ורחל שור, שהופק על ידי "הגרדיאן" וג'יימס וילסון ובבימויו בפועל של ג'ונתן גלייזר, מביא אל המסך עדויות של 24 אנשי צבא ומודיעין.
הסרט, שהתמודד בפסטיבל ונציה, חושף שימוש במערכות בינה מלאכותית לזיהוי מעקב ותקיפת מטרות בעזה, תוך האזנות לשיחות משפחתיות וידיעה מראש שההפצצות בבתי המטרות בלילה יובילו להרג אזרחים ובני משפחה.
היוצרים הבהירו כי הסרט עוסק בדפוסי הפעולה ובמדיניות הצבאית של המערכת כולה, ולא בחריגות של חיילים בודדים.
הקרנת הבכורה בוונציה זכתה למחיאות כפיים ממושכות והסרט נהנה מפרס חבר השופטים המיוחד, אך בישראל התגובה הייתה חריפה ומהירה.
שר התרבות מיקי זוהר כינה את הסרט "נבזי", האשים את היוצרים בבגידה והתחייב לפעול לשלילת אזרחותם הישראלית.
הסערה סביב "נז"א" אינה תופעה בודדת, אלא פרק נוסף בשרשרת יצירות קולנועיות שהציבו מראה נוקבת מול המנגנון הביטחוני בישראל וגררו שבחים בינלאומיים מול האשמות קשות מבית.
ג'נין ג'נין
סרטו התיעודי של מוחמד בכרי משנת 2002 עסק בלחימה במחנה הפליטים ג'נין במהלך מבצע "חומת מגן" והביא את עדויות התושבים על הרס והרג אזרחים.
היצירה הפכה לאחת השנויות ביותר במחלוקת בתולדות הקולנוע המקומי, ונפסלה להקרנה על ידי המועצה לביקורת סרטים בטענה שהיא מציגה תמונה שקרית ומסיתה.
בתום דיונים משפטיים ממושכים נאסרה הקרנת הסרט בישראל כליל לאחר שנקבע כי הוא כולל הוצאת דיבה על חיילי הצבא הישראלי.
מנגד, ברחבי העולם הוקרן הסרט בפסטיבלים שונים כסמל למאבק על חופש הביטוי ולחשיפת מציאות הכיבוש.
אין ארץ אחרת
הסרט התיעודי משנת 2024, שנכתב ובוים על ידי קולקטיב ישראלי-פלסטיני, מתעד לאורך שנים את הריסת הכפרים והעקירה של התושבים הפלסטינים במסאפר יטא שבדרום הר חברון.
בעקבות נאום היוצרים בטקס חלוקת הפרסים בפסטיבל ברלין, שבו קראו לסיום האפרטהייד ולשוויון זכויות, התעוררה בישראל סערה ציבורית נרחבת והיוצרים הישראלים ספגו גינויים קשים ואיומים על חייהם.
בעולם, לעומת זאת, זכה הסרט בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בברלין ושובח על הצגת השותפות והתיעוד הנוקב מהשטח.
פוקסטרוט
דרמת הקולנוע העלילתית של שמואל מעוז משנת 2017 עוסקת בשכול, בטראומה צבאית ובאירוע ירי קטלני בשוגג במחסום מבודד המכוסה לאחר מכן על ידי הצבא.
הסרט עורר את חמתה של שרת התרבות דאז מירי רגב, שיצאה נגדו במסע ציבורי חריף והאשימה אותו בהוצאת דיבתם של חיילי צה"ל ובעידוד החרם על ישראל.
בזירה הבינלאומית זכה הסרט בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה, נכלל ברשימה הקצרה של פרס האוסקר ושובח על מורכבותו האמנותית והעמוקה.
שומרי הסף
הסרט התיעודי של דרור מורה משנת 2012 מציג ראיונות חסרי תקדים עם ששת ראשיו לשעבר של שירות הביטחון הכללי.
המרואיינים מדברים בפתיחות על סיכולים ממוקדים, על שיטות העבודה ועל התובנה כי אין פתרון צבאי לסכסוך, דבר שעורר הלם בציבור הישראלי בשל הביקורת הנוקבת שהגיעה מלב ליבה של המערכת הביטחונית.
הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר וזכה לתהודה עולמית רבה כסרט המציג מבט מבפנים על מנגנוני השליטה.
טנטורה
סרטו התיעודי של אלון שוורץ משנת 2022 חוקר את אירועי מלחמת 1948 בכפר הפלסטיני טנטורה באמצעות עדויות של וטרנים מחטיבת אלכסנדרוני לצד תושבים מקומיים.
העדויות המצביעות על הרג אזרחים בלתי מזויינים לאחר כיבוש הכפר הציפו פצע היסטורי מדמם והתקבלו בזעם רב מצד ארגוני לוחמים שטענו לסילוף ההיסטוריה.
בעולם הוקרן הסרט בפסטיבל סאנדנס ונתפס כצעד משמעותי של חשבון נפש היסטורי ונטילת אחריות על אירועי העבר.
המאבק סביב סרטים אלו ממחיש כיצד הקולנוע התיעודי והעלילתי ממשיך לשמש כזירת עימות מרכזית.
בעוד שהקהילה הבינלאומית מעניקה ליוצרים אלו במה ופרסים על חשיפת מורכבות ומנגנוני כוח, המערכת הפוליטית בישראל רואה ביצירות אלו איום תודעתי, סערה שממשיכה ללוות את אמנות הקולנוע המקומית בכל פעם מחדש.
מקור: TRT World and agencies
