היועצת המשפטית של המשטר הישראלי, גלי בהרב־מיארה, הודיעה כי מוסדות לימוד חרדיים (ישיבות) שבהם לומדים גברים המסרבים להתייצב לגיוס לצבא הישראלי יאבדו את מעמד הפטור ממס על תרומות.
משמעות ההחלטה היא לחץ כלכלי ישיר על קהילה דתית גדולה, במטרה לכפות עליה להשתתף במנגנון הצבאי שמנהל מלחמה עקובה מדם נגד הפלסטינים, במיוחד בעזה הנצורה.
בהרב־מיארה מסרה לבית המשפט העליון הישראלי כי "המדינה אינה יכולה להמשיך לממן בעקיפין" מוסדות שבהם רשומים מי שאינם מצייתים לצווי הגיוס, וטענה כי מתן אפשרות להמשך קבלת תרומות בפטור ממס "מעודד השתמטות".
בכך היא אימצה את קו בית המשפט העליון, שמזה שנים דוחף לביטול ההסדרים המיוחדים שניתנו לחרדים, על רקע מחסור בכוח אדם לצבא הכיבוש.
מאז תחילת המלחמה הישראלית על עזה, שבה כוחות הכיבוש הישראלי מנהלים מתקפה רחבה נגד האוכלוסייה הפלסטינית, גבר הלחץ בתוך החברה הישראלית להרחיב את מעגל המשרתים בצבא. הגיוס לצבא חובה חל בעיקר על יהודים, בעוד הפלסטינים אזרחי ישראל והפלסטינים בשטחים הכבושים נתונים למדיניות דיכוי אחרת, צבאית, משפטית וכלכלית.
החרדים, שנהנו במשך עשרות שנים מהסדרים שאפשרו לימוד בישיבות במקום שירות צבאי, הפכו לסמל בעיני חלקים חילוניים בישראל ל"חוסר שוויון בנטל".
בית המשפט העליון הישראלי כבר קבע בעבר כי אין לאפשר מימון ממשלתי לישיבות שבהן לומדים גברים בגיל גיוס שאינם מתגייסים, וכעת ההחלטה של היועצת המשפטית מרחיבה את ההיגיון הזה גם לתרומות פרטיות בפטור ממס.
יישום ההחלטה
בהרב־מיארה ביקשה מבית המשפט להעניק למשרד האוצר הישראלי זמן נוסף, עד 28 במאי, כדי לגבש מנגנון יישום.
לדבריה, רשות המסים צריכה לבחון כיצד לזהות מוסדות שבהם לומדים מי שהוגדרו כ"משתמטים" מצו הגיוס, וכיצד לשלול מהם את ההטבות.
הבקשה לדחייה משקפת את המבוי הפוליטי הסתום שבו נמצא המשטר הישראלי: מצד אחד, בית המשפט העליון דורש צעדים ברורים נגד מי שאינם מתגייסים; מצד שני, הממשלה נשענת על מפלגות חרדיות וימניות קיצוניות, המתנגדות לכל פגיעה בסטטוס־קוו של לימוד תורה במקום שירות צבאי.
בפסק דין קודם, בית המשפט הורה למשרדי ממשלה שונים להתנות חמש קצבאות רווחה בשירות צבאי, צעד שמכוון בעיקר נגד עשרות אלפי גברים חרדים שלא התגייסו מאז שפג תוקפו של החוק שהעניק להם פטור גורף.
מקור: TRT World and agencies
