חברי הכנסת אישרו ביום רביעי אחר הצהריים, ברוב של 110 תומכים וללא מתנגדים, הצעת חוק ממשלתית ראשונית לפיזור המועצה.
המהלך מסמן שלב חדש במשבר הפוליטי המעמיק בתוך שורות ההנהגה הציונית, ועשוי להוביל להקדמת הבחירות הכלליות, אשר על פי החוק הנוכחי אמורות להיערך לכל המאוחר ב-27 באוקטובר.
הצעת החוק הנוכחית אינה קובעת תאריך מדויק לקיום הבחירות, אלא מטילה על ועדת הכנסת את המשימה לקבוע מועד שלא יפחת משלושה חודשים מיום האישור הסופי של החוק, ובטווח של חמישה חודשים לכל היותר ממועד הפיזור.
ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, בלט בהיעדרותו מאולם המליאה במהלך ההצבעה הגורלית, כאשר על פי דיווחים בתקשורת המקומית הוא שהה בהתייעצויות ביטחוניות דחופות.
ההצבעה התקבלה בתרועות בקרב סיעות האופוזיציה, כאשר חברי פרלמנט שונים הביעו שמחה גלויה מעל בימת המליאה לנוכח מה שהם מכנים תחילת קריסתו של השלטון הנוכחי.
התקוממות החרדים והמבוי הסתום סביב חוק הגיוס
הרקע המרכזי שהוביל להאצת חוק פיזור הפרלמנט הוא גל מחאה פנימי מצד השותפים החרדים בקואליציה, ובראשם מפלגת "יהדות התורה".
המפלגות הדתיות הודיעו כי לא ישלימו עוד עם המשך קיומה של הממשלה, בעקבות כישלונה של הנהגת הכיבוש להעביר חוק המעגן פטור קבוע ורשמי מגיוס צבאי עבור תלמידי הישיבות החרדיות.
נתניהו ניסה בימים האחרונים לשכנע את ראשי המפלגות החרדיות להסיר את איומיהם ולהקפיא את חוק הפטור עד לאחר הבחירות, מתוך אזהרה כי הקדמת הבחירות לחודש ספטמבר עלולה לסכן את כוחו של גוש הימין כולו בקלפיות. כדי לפייסם, אף החזיר את הנושא לדיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון.
עם זאת, המנהיגות הרוחנית של הזרם החרדי דחתה את הצעותיו של נתניהו על הסף, והורתה לנציגיה הפוליטיים לתמוך באופן מלא בפיזור הפרלמנט ולא להיגרר למה שהגדירו כ"משחקים פוליטיים".
אובדן אמון ציבורי
מצב פוליטי זה מתרחש על רקע שפל חסר תקדים בפופולריות של ממשלת הימין הקיצוני בקרב הציבור הישראלי.
נתונים מתוך סקרים מקומיים אחרונים מצביעים על כך שקרוב ל-42 אחוזים מאלו שהצביעו למפלגת הליכוד בבחירות האחרונות שוקלים או כבר החליטו להעביר את תמיכתם למפלגות אחרות. על פי המפות הפוליטיות המסתמנות, אם הבחירות היו נערכות כעת, הגוש המתנגד לנתניהו היה זוכה לרוב משמעותי, בעוד הקואליציה הנוכחית הייתה קורסת ומאבדת את אחיזתה בשלטון.
למרות סימני הסוף הברורים, הקואליציה הנוכחית מנסה לנצל את ימיה האחרונים כדי לקדם שורה של חוקים קיצוניים ושנויים במחלוקת, הנוגעים למבנה המשפטי והחוקתי של המשטר.
בין החוקים הללו בולטת יוזמה מתוכננת לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והחלשת סמכויותיו, צעד שמטרתו להסיר את הבלמים המעטים שנותרו על הרשות המבצעת.
בתגובה לכך, גורמים באופוזיציה, ובהם בני גנץ, קראו ליושב ראש הכנסת לעצור לאלתר את כל תהליכי החקיקה החד-צדדיים, מחשש שהממשלה תנצל את תקופת המעבר כדי להעמיק את השליטה הממסדית ולבצע שינויים משטריים מרחיקי לכת רגע לפני הליכה לקלפיות.
השלכות המפלה הצבאית והמדינית
מנהיגי מחנה המרכז-שמאל בישראל מיהרו להגדיר את הבחירות המסתמנות כ"בחירות ה-7 באוקטובר", מתוך כוונה להפוך את המערכת הפוליטית הקרובה לכתב אישום ציבורי נגד נתניהו וממשלתו.
יאיר גולן, ראש מפלגת הדמוקרטים, הצהיר כי הממשלה הנוכחית גרמה ל"נזק חסר תקדים" והביאה על הישות הציונית את האסון הגדול בתולדותיה, כשהיא מותירה אותה מבודדת בזירה הבינלאומית ונתונה במשבר ביטחוני רב-זירתי מתמשך.
בעוד הנהגת הכיבוש שוקעת במלחמות פנימיות על כסאות ותקציבים, הדינמיקה הזו מוכיחה פעם נוספת כי המשבר המבני של משטר האפרטהייד אינו מוגבל רק לעימות עם העם הפלסטיני הנאבק על חירותו, אלא מחלחל עמוק אל תוך המוסדות הפוליטיים של הישות עצמה, שנמצאת באחד מרגעיה השבירים והמפולגים ביותר.
מקור: TRT World and agencies
