המאמצים לאחד את השורה הפוליטית של החברה הערבית בתוך שטחי 1948 נתקלו באתגרים מורכבים, לאחר שהמגעים להקמתה מחדש של "הרשימה המשותפת" הגיעו לסיומם ללא הסכמה.
הקשיים בשיחות התעוררו בעקבות הסתייגותו של אחמד טיבי, יושב ראש מפלגת תע"ל, מהצעת ועדת הפיוס הפנימית בנוגע להרכב מועמדי הרשימה לקראת הבחירות הקרובות לפרלמנט הישראלי.
הצעת הוועדה, שהוסמכה על ידי הסיעות לקבוע את סדר המקומות כדי למנוע משא ומתן מתמשך, העניקה לטיבי את המקום השני והתשיעי, דבר שהוביל להודעתו על סיום המגעים ולפרישתם של שניים מחברי ועדת הפיוס.
המחלוקת התעוררה על אף שהנהגות המפלגות חאד"ש ובאלד קיבלו את הצעת הפשרה והביעו נכונות לפעול לפיה מתוך רצון לבוא לקראת רצון הציבור.
על פי המתווה המוצע, בראש הרשימה המאוחדת אמור היה לעמוד יוסף ג'בארין, יושב ראש חאד"ש החדש שנבחר להוביל את תנועתו במקומו של איימן עודה.
בחאד"ש קראו להמשיך בהכנות לקמפיין המשותף כדי להגדיל את שיעורי ההצבעה ברחוב הערבי ולפעול למען שינוי פוליטי, אך עמדתו של טיבי הותירה את המגעים ללא הסכמה כוללת.
הרשימה המשותפת הוקמה לראשונה בשנת 2015 כאמצעי להתגבר על העלאת אחוז החסימה ולהבטיח קול מאוחד מול אתגרי המדיניות של הממסד הישראלי.
בשיאה, בבחירות 2020, השיגה הרשימה הישג חסר תקדים של 15 מושבים. עם זאת, הברית חוותה שינויים כאשר מפלגת רע"מ בראשות מנסור עבאס בחרה בדרך עצמאית והחליטה להשתלב בקואליציה הממשלתית הישראלית בשנת 2021 כדי לקדם נושאים אזרחיים, מהלך שעורר דיון ציבורי נרחב.
מקור: TRT World and agencies
