בישיבת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל, בהשתתפות בכירים ובהם שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס ושר החוץ של צרפת ז'אן-נואל בארו, אושרו סנקציות נגד שבעה ארגוני מתנחלים ופעילים ישראלים.
ההחלטה התקבלה בעקבות טענות למעורבות באלימות נגד פלסטינים, קידום מאחזים בלתי חוקיים והרחבת ההתנחלויות בהגדה המערבית כבושה, ולאחר שהוסרה ההתנגדות ההונגרית שעיכבה את המהלך במשך חודשים.
לפי ההחלטה, הגורמים שיוכנסו לרשימה השחורה יהיו כפופים להקפאת נכסים, איסור כניסה למדינות האיחוד והגבלות פיננסיות. בנוסף, גופים וחברות הקשורים לאיחוד האירופי ייאסרו בקשרים כלכליים עם הארגונים והאישים שעליהם הוטלו הסנקציות.
בין הארגונים שעליהם צפויות לחול הסנקציות נמצאים רגבים, אמנה, נחלה ו"השומר יו״ש". לפי מבקרי הארגונים, חלקם פועלים לקידום סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית, להקמת מאחזים בלתי חוקיים ולהרחבת נוכחות ההתנחלויות בשטח.
ארגונים מסוימים הואשמו גם בתמיכה במאחזים שהפכו מוקד לתקיפות נגד כפרים פלסטיניים ולפגיעה ברכוש אזרחי.
בשנים האחרונות תועדו שוב ושוב תקיפות של מתנחלים נגד פלסטינים בהגדה המערבית כבושה, כולל הצתות, השחתת רכוש וירי.
ארגוני זכויות אדם טענו כי האכיפה במקרים רבים מוגבלת וכי כתבי אישום והרשעות נדירים יחסית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי האיחוד האירופי מבצע "השוואה מוסרית מעוותת" בין אזרחים ישראלים לבין חמאס.
שר החוץ גדעון סער מסר כי ישראל "דוחה לחלוטין" את ההחלטה וטען כי מדובר במהלך פוליטי ושרירותי נגד אזרחים ישראלים בשל עמדותיהם.
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מהתומכים הבולטים בהתנחלויות, תקף את ההחלטה ואמר כי "הצביעות האירופית מגיעה לשיאים חדשים".
מנגד, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגדיר את הסנקציות כ"מהלך מסוכן נגד מדינת ישראל", אך טען כי התנהלות הממשלה והבידוד המדיני הגובר תרמו להחרפת המשבר מול אירופה.
