נתונים חדשים שפורסמו על ידי מוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי משרטטים תמונה עגומה של מערכת החינוך הישראלית.
על פי המחקר, המבוסס על נתוני סקר המיומנויות הבין-לאומי PIAAC של ארגון ה-OECD ונערך על ידי ד"ר יעל מלצר, ישראל ניצבת במקום ה-16 בלבד מתוך 19 מדינות מפותחות שנבדקו בכישורי היסוד של צוותי ההוראה.
המחקר בחן שלושה מדדי ליבה, אוריינות קריאה, חשיבה מתמטית ופתרון בעיות, והעלה כי רמת המיומנות של המורים בישראל נמוכה משמעותית מזו של מקביליהם בעולם המפותח, כשרק פולין, לטביה ואיטליה מדורגות מתחתיה.
נסיגה במדע וטכנולוגיה
הפערים לרעת צוותי ההוראה בישראל בולטים במיוחד בקרב בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
בעוד שבמדינות המערב בעלי רקע מדעי בהוראה נמנים עם בעלי הכישורים הגבוהים ביותר, בישראל נרשם פער שלילי חריף מול עובדים אקדמאים במגזרים אחרים: נמוך ב-14.4% באוריינות קריאה, ב-10.3% במתמטיקה וב-15.9% בפתרון בעיות.
מגמה זו מדגישה את כישלונה של מדיניות התגמול הישראלית למשוך הון אנושי איכותי מבין בוגרי המדעים אל כיתות הלימוד, בהשוואה למגזר הפרטי וההיי-טק.
כישלון בגיל הרך
אחת הנקודות המדאיגות ביותר בדוח נוגעת לחינוך לגיל הרך, שלב קריטי לעיצוב התפתחותו של הילד.
המורים והמחנכים במסגרות הגיל הרך מציגים את כישורי היסוד הנמוכים ביותר במערכת, עם פער של כ-10% באוריינות קריאה ו-9% במתמטיקה לעומת מורי החטיבה העליונה.
נתונים אלה מקבלים משנה תוקף על רקע תת-התקצוב המתמשך והזנחת התשתיות של המסגרות לגיל הרך על ידי משרדי הממשלה הישראליים לאורך שנים.
פער אקדמי מתרחב
לצד הירידה ברמת הכישורים, שיעור המורים בעלי תואר אקדמי בישראל עומד על 78% בלבד, בהשוואה ל-84% במדינות ה-OECD.
בנוסף, רק 37% מהמורים בישראל מחזיקים בתארים מתקדמים (תואר שני ומעלה), לעומת כמעט מחצית (49%) מהמורים במדינות המפותחות.
נשיא מוסד שורש, פרופ' דן בן-דוד, ציין כי המערכת הישראלית מתקשה לשמר אקדמאים איכותיים, וקרא לשינוי יסודי בתנאי הקבלה ובמסלולי ההכשרה, תוך הגברת ההשקעה הממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך.
מקור: TRT World and agencies
