זלאל אזגיןרמת הגולן, שנכבשה על ידי ישראל בשנת 1967 וסופחה באופן חד צדדי ב־1981, מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית כשטח סורי כבוש.
האזורים ההרריים העשירים במים מחזיקים חשיבות אסטרטגית לישראל, מה שהופך את קהילת הדרוזים המקומית – כ־25 אלף איש – לנושא רגיש מבחינה מדינית וזהותית.
בה השנים האחרונות נקטה ישראל מדיניות שמטרתה לעצב מחדש את זהותם של הדרוזים ברמת הגולן הכבושה, תוך שהיא מציגה זאת כמאמצי "שילוב" בחברה הישראלית: רפורמות במועצות המקומיות, פתיחת מקומות עבודה חדשים, וביקורים של אנשי דת דרוזים.
עם זאת, צעדים אלו טרם הובילו לשינוי עמוק בשטח.
ד"ר טובה ילדיז מאוניברסיטת איסטנבול אמרה ל־TRT עִברִית כי "הצעדים הכלכליים והמנהליים של ישראל אינם משנים את זהות הדרוזים. התודעה הסורית והערבית שלהם עדיין חזקה מאוד".
לדבריה, העלייה במספר הדרוזים שמבקשים אזרחות ישראלית אינה מעידה על שינוי זהות, אלא על הסתגלות פרגמטית למציאות לא יציבה.
השתלבות או שליטה?
על פי נתונים רשמיים, בתחילת שנות ה־2010 רק כ־5% מתושבי הדרוזים בגולן ביקשו אזרחות ישראלית – כיום שיעור זה עבר את רף ה־20%.
בחודש מרץ 2025, דווח כי רוב הדרוזים בגולן דחו את הצעת האזרחות הישראלית – מתוך אוכלוסייה של כ־29 אלף תושבים, רק כ־6 אלפים קיבלו אזרחות עד סוף השנה.
ילדיז מוסיפה כי כל עוד לא תיבנה מערכת יחסים המבוססת על אמון ולגיטימציה בין הממשלה הסורית לדרוזים, ישראל לא תוותר על השפעתה באזור.
"ישראל עשויה לשוב ולשחק בקלף הדרוזי כאשר תראה בכך צורך," היא מזהירה.
מבחינה משפטית בינלאומית, רמת הגולן מוגדרת כשטח סורי כבוש, אך ישראל רואה בה אזור חיוני לביטחונה.
כך נותרת הקהילה הדרוזית לכודה בין שתי בירות ומשמשת גורם שקט אך משמעותי במאזן הכוחות האזורי.
בשנים האחרונות נקטה ישראל צעדים שנועדו לבסס את שליטתה ברמת הגולן הכבושה, בין היתר באמצעות הרחבת התנחלויות, תמריצים כלכליים והשקעות בתשתיות. צעדים אלו נתפסים בקרב הדרוזים המקומיים כניסיון "לרכך את הכיבוש" ולא כמדיניות אזרחית. רבים מהם יצאו להפגנות נגד יוזמות אלה.
הדרוזים הם קבוצה אתנו-דתית הדוברת ערבית, המתגוררת בעיקר בסוריה, בלבנון ובישראל. גם ברמת הגולן הסורית חיים כ-29 אלף דרוזים. הדרוזים מהווים כ-1.6% מאוכלוסיית ישראל.
