יו”ר האקדמיה הלאומית למודיעין, פרופ’ ד”ר טלהה קושה (טלהה קוסה), כתב בהקדמת הדו”ח כי התחרות הבינלאומית של העתיד תעוצב סביב טכנולוגיות בינה מלאכותית, שבבים מתקדמים המאפשרים אותן, מינרלים קריטיים, מקורות אנרגיה, תשתיות נתונים ומערכות רובוטיות.
קושה הדגיש כי הדיונים הטכנופוליטיים יקבעו את ה”דקדוק” החדש של הפוליטיקה העולמית, הכלכלה והמבנה החברתי. לדבריו, כדי שטורקיה לא תעמוד בפני הפתעות אסטרטגיות ותוכל לנצל הזדמנויות חדשות, עליה להיות שותפה פעילה בתהליך השינוי הזה.
עוד ציין קושה כי מטרת הדו”ח היא להציג את הגישות המרכזיות העולות בדיונים על הבינה המלאכותית והסדר הטכנופוליטי, ולהעריך את ההזדמנויות והסיכונים שהן עשויות להציב בפני טורקיה.
בדו”ח מודגש כי הסדר הטכנופוליטי המתעצב סביב הבינה המלאכותית והטכנולוגיות הקריטיות המאפשרות אותה מוביל לשינויים עמוקים במגוון תחומים – החל מהפוליטיקה הבינלאומית והתחרות הכלכלית ועד ליכולת המדינה ולמבנה החברתי.
במסגרת ניתוח הדינמיקות המרכזיות של התחרות הטכנופוליטית החדשה בעידן הבינה המלאכותית, משווה הדו”ח בין שלוש גישות מרכזיות – טכנו־ריאליזם , טכנו־פרגמטיזם וטכנו־הומניזם . בנוסף מודגש כי עבור טורקיה חיוני לפתח מסגרת טכנופוליטית ייחודית, המבוססת על שילוב בין יכולת אסטרטגית, תכנון בטוח ולגיטימציה חברתית.
הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את התחרות הגלובלית
בדו”ח מודגש כי הבינה המלאכותית חרגה מזמן מהיותה התפתחות טכנולוגית בלבד, והפכה לגורם אסטרטגי המשפיע ישירות על יכולת המדינה, התחרות הכלכלית, האמון החברתי ומעמדו של הפרט במרחב הציבורי.
עוד מצוין כי הדיון סביב הבינה המלאכותית כבר אינו מתמקד רק בשאלה איזו טכנולוגיה מוצלחת יותר, אלא גם בשאלות כגון כיצד ניתן לשפר את יכולת החיזוי של הרשויות הציבוריות על בסיס נתונים, כיצד יש להגביל את השפעתן של חברות פרטיות על המרחב הציבורי, באילו עקרונות יש לשמור על הלגיטימציה החברתית וכיצד יש למקם את רצון האדם במסגרת הסדר החדש.
לפי הדו”ח, שינוי זה יוצר זירת תחרות חדשה המשתרעת מתהליכי קבלת ההחלטות של מדינות ועד למאזני הכוחות הבינלאומיים, והופך את הבינה המלאכותית לאחד המרכיבים החשובים ביותר של היכולת האסטרטגית.
הדיונים על הסדר הטכנופוליטי נבחנו באמצעות שלוש גישות מרכזיות
בדו”ח נאמר כי הדיונים על הסדר הטכנופוליטי מתמקדים כיום בשלוש גישות עיקריות.
הגישה הטכנו־ריאליסטית רואה בבינה המלאכותית את הגורם המרכזי הקובע את יתרונן האסטרטגי של מדינות בתחרות הגאופוליטית, תומכת בחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינה לתעשייה ומתייחסת ליכולת הטכנולוגית כחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי.
הגישה הטכנו־פרגמטיסטית מדגישה את הצורך בפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות שיהיו בטוחות, ניתנות לפיקוח ונתונות לשליטה, וסבורה כי הבטיחות חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון.
לעומתה, הגישה הטכנו־הומניסטית בוחנת את הבינה המלאכותית דרך ערכים של כבוד האדם, טובת הכלל, חירות וצדק חברתי, וטוענת כי ההתפתחות הטכנולוגית צריכה להתבסס על עקרונות אתיים המציבים את האדם במרכז.
בדו”ח מצוין כי לכל אחת משלוש הגישות יש יתרונות ומגבלות משלה, וכי עבור טורקיה נכון יותר לפתח מסגרת אסטרטגית מאוזנת ומציאותית המשלבת את נקודות החוזק של שלושתן, במקום לאמץ גישה אחת בלבד.
נבחנו נקודות החוזק והחולשה של מערכת הבינה המלאכותית בטורקיה
בדו”ח הוערכו הן היכולות הקיימות של טורקיה בתחום הבינה המלאכותית והן התחומים הדורשים פיתוח נוסף.
לפי הדו”ח, הידע הטכנולוגי שנצבר בתעשיות הביטחוניות, מנגנוני קבלת החלטות הנתמכים בבינה מלאכותית ומאגרי הנתונים שנבנו כתוצאה מהניסיון המבצעי מעניקים לטורקיה יתרונות משמעותיים. עוד מצוין כי שיתוף הפעולה המתפתח בין מוסדות המדינה למגזר הפרטי, לצד כוח אדם מקצועי ואיכותי, מחזקים אף הם את יכולתה של המדינה בתחום זה.
עם זאת, הדו”ח מצביע גם על חולשות, ובהן מבנה מקוטע של ממשל הנתונים, מחסור בסטנדרטיזציה בין מוסדות, פערים באיכות הנתונים וצורך בשיפור השקיפות והאחריותיות (Accountability). לבסוף מודגש כי כדי שהיכולת הטכנולוגית תהפוך להצלחה בת־קיימא, עליה להיתמך במערכת חזקה של ממשל מוסדי.
