במהלך יום אחד עבר הנשיא דונלד טראמפ מאיומים להשמדה נגד איראן להכרזה שלפיה הנהגת הרפובליקה האסלאמית המוכה הציגה תוכנית ״ישימה״ שהובילה אותו להסכים להפסקת אש בת 14 יום שלדעתו תוכל לסלול את הדרך לסיום המלחמה שנמשכה כמעט שישה שבועות.
השינוי הדרמטי בטון התרחש בזמן שתיווכים, בראשות פקיסטן, עבדו בחריצות כדי למנוע הסלמה נוספת של הסכסוך. אפילו סין — שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן והמתחרה הכלכלית המשמעותית ביותר של ארצות הברית — משכה בחוטים בשקט כדי למצוא דרך אל הפסקת אש, כך אמרו שני בכירים שהתבררו בענין ולא הורשו להתבטא ברבים ודיברו בתנאי אנונימיות.
״הסיבה לכך היא שכבר הגענו ואף חרגנו מכל היעדים הצבאיים, ואנו בתהליך מתקדם מאוד להשגת הסכם ברור בנוגע לשלום ארוך־טווח עם איראן ולשלום במזרח התיכון״, הכריז טראמפ בפוסט ברשתות החברתיות כשהודיע על הפסקת האש הזמנית, כ־90 דקות לפני המועד האחרון שקבע לטהראן לפתוח את מיצר הורמוז הקריטי או לחזות בתחנות הכוח ובתשתיות הקריטיות האחרות שלה מושמדות.
הנשיא צפוי להיפגש בבית הלבן ביום רביעי עם המזכיר הכללי של נאט\"ו, מארק רוטה. להפסקת האש המתהווה ולתוכנית לפתוח מחדש את המיצר צפויים להיות במרכז השיחות.
לקראת המועד האחרון, מחוקקים דמוקרטים גינו את איום טראמפ למחוק ציוויליזציה שלמה כ״כשל מוסרי״, והאפיפיור ליאו ה־XIV הזהיר כי תקיפות נגד תשתיות אזרחיות יפרו את החוק הבינלאומי וכינה את דברי הנשיא ״בלתי קבילים באמת״.
אבל בסופו של דבר ייתכן שטראמפ ויתר בגלל אמת פשוטה: הסלמה עלולה לגרום למעורבות ארצות הברית בסוג ה״מלחמה לנצח״ שטרדה את קודמיו ושעליה הוא נשבע שיעשה כל שביכולתו כדי שלא להכניס את אמריקה אם ייבחר שוב לבית הלבן.
שליטה על המיצר הייתה פעולה ארוכה ויקרה
בזמן שטראמפ התרברב על הצלחות צבאיות אמריקאיות וישראליות בששת השבועות האחרונים, נראה כי הוא פעל מתוך הנחה שאפשר להכריח את איראן להיכנע באמצעות תקיפות אוויריות.
החל מהרג מנהיג העלאימא עלי חמינאי במטחי הפתיחה של המלחמה, נראה שהוא לא שקל שאולי המנהיגות האיראנית תבחר במלחמה ארוכה וקטלנית.
מומחים טוענים שב־47 השנים האחרונות הראה המשטר האסלאמי שוב ושוב שהוא מוכן להתעקש, גם כשנראה לאמריקאים שהוא פועל נגד האינטרס העצמי שלו.
המנהיגות הכהנית החזיקה אמריקאים כבני ערובה למשך 444 יום, מסוף 1979 ועד תחילת 1981, במחיר פגיעה במעמדה הבינלאומי של המדינה.
רבים סבורים שבעימות האחרון הנהגת איראן — שחטופה ועם יכולת אש פחותה יחסית — הראתה ביטחון ביכולת להכשיל את מעורבותה של המעצמה העולמית בסכסוך יקר ומתמשך, גם אם איננה צפויה להביס את הצבא האמריקאי החזק.
אנליסטים צבאיים הסכימו ברובם שהצבא האמריקאי יכול במהירות לשלוט במיצר הורמוז, המעבר המצרי הצר בין איראן לעומאן דרכו ביום נתון עוברים כ־20% מנפט העולם.
אולם שמירה על הביטחון במעבר המימי הזה דרשה פעולה בסיכון גבוה ובמשאבים כבירים, שעלולה להפוך למחוייבות אמריקאית שנמשכת שנים.
בן קונאבל, המנהל הביצועי של ארגון ללא כוונת רווח, אמר כי אבטחת המיצר תדרוש מהצבא האמריקאי לשלוט בכ־600 קילומטרים של שטח איראני, מאי קיש במערב ועד בנדר עבאס במזרח, כדי למנוע מאיראן לשגר טילים לעבר אוניות החולפות במיצר. זו משימה שלדבריו תדרוש להערכה שלוש דיוויזיות חייל רגל אמריקאיות, בערך 30,000 עד 45,000 חיילים.
״זו תהיה פעולה בלתי מוגבלת בזמן, אז תחשבו: היו מוכנים לעשות זאת למשך 20 שנה״, אמר קונאבל, ששירת כקצין מודיעין בחיל הנחתים בארה"ב לפני שפרש. "לא חשבנו שנשאר באפגניסטן 20 שנה. לא חשבנו שנשאר בוייטנאם כל כך הרבה זמן, או בעיראק."
תוכנית הפסקת האש השבועית כוללת, לפי דובר אזורי, מתן הסמכה לאיראן ולעומאן לגבות תשלומים מאוניות החולפות במיצר הורמוז למשך השבועיים. הדובר אמר שאיראן תשמש בכספים שהגביה לשיקום. לא היה ברור מיד לאילו מטרות תשתמש עומאן בכספה.
המיצר מצוי במים הטריטוריאליים גם של עומאן וגם של איראן. העולם ראה בעבר במעבר זה נתיב ימי בין־לאומי ולעולם לא נגבה בו תשלום מעבר.
הסנאטור כריס מרפי ממדינת קונטיקט אמר לאחר הכרזת הפסקת האש כי טראמפ למעשה נותן לטהראן "שליטה" על המיצר ומעניק לה "ניצחון שמשנה היסטוריה עבור איראן".
"רמת החוסר־המקצועיות מדהימה ומכאיבה," אמר מרפי.
לטראמפ יש דפוס של ויתור בעקבות דרישות קיצוניות
ההכרזה על הפסקת האש הגיעה לאחר שראש ממשלת פקיסטן שבאז שריף לחץ על טראמפ להאריך את המועד האחרון בשבועיים כדי לאפשר לדיפלומטיה להתקדם, ובמקביל ביקש מאיראן לפתוח את המיצר למשך שבועיים.
שבועיים הפכו לפרק הזמן שבו טראמפ קונה לעצמו זמן כשצריך לקבל החלטות גדולות. בקיץ שעבר אמר הבית הלבן שהוא יחליט בתוך שבועיים אם להשיק קמפיין תקיפות ראשוני נגד איראן, ואז הנשיא הורה על תקיפות אוויריות שלדבריו "השמידו" את תוכנית הגרעין של איראן לפני תום אותו פרק זמן.
טראמפ השתמש שוב ושוב בתקופת השבועיים לקביעת מועדים שסופו של דבר הוביל לתוצאות מועטות במשא ומתן לבלימת המלחמה של רוסיה באוקראינה, ואף בתקופת הנשיאות הראשונה שלו הציע לפתור סוגיות מדיניות משמעותיות כמו מערכת הבריאות בתוך מסגרת כזו.
טראמפ הציג שוב ושוב דרישות קיצוניות במהלך 15 החודשים הראשונים של כהונתו השנייה בבית הלבן, ורובן צומצמו בהמשך.
הנשיא נסוג מרבים מהמסים הנרחבים של ״יום השחרור״ שהכריז עליהם לראשונה באפריל 2025 לאחר שהם גרמו לערי העשייה הפיננסיים לפעול בהיסטריה.
אולי הדוגמה הדרמטית ביותר התרחשה בפגישה בינואר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כאשר טראמפ התעקש שרוצה שהארצות הברית "תיקח בעלות" על גרינלנד "כולל זכות, כותרת ובעלות", אך לאחר מכן חזר בו ונטש את האיום בהטלת מכסים רחבים על אירופה למען טיעונו.
התירוץ לנסיגה אז היה שטראמפ אמר שהסכים עם ראש נאט\"ו על ״מסגרת של עסקה עתידית״ בנושא ביטחון הארקטי, אף על פי שלארצות הברית כבר נהנתה מרוחב פריסת כוחות צבאית בגרינלנד, שהיא חלק מממלכת דנמרק.
הבית הלבן חגג בערב שלישי, כשהעוזרים ייחסו להצטיינות הצבאית של ארה"ב ולתמרוני טראמפ את יצירת התנאים להפסקת האש.
"הצלחת הצבא שלנו יצרה מינוף מקסימלי, שאפשרה לנשיא טראמפ ולצוות לערוך משא ומתנים קשים שעכשיו פתחו אפשרות לפתרון דיפלומטי ושלום ארוך טווח," הכריזה דוברת הבית הלבן קרולין לביאט.
היא הוסיפה, "אל תמעיטו בערכו של הנשיא טראמפ בקידום האינטרסים של אמריקה ובגישור לשלום."
מקור: AP
