דוח מיוחד שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף תמונה מדאיגה של שימוש שיטתי ובלתי מוסדר של משטרת ישראל בכלי ריגול טכנולוגיים לצורכי האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת.
הדוח מתמקד בשנים 2016–2021, אך מדגיש כי הכשלים לא תוקנו במלואם עד היום, וכי הפגיעה בזכויות יסוד של אזרחים נמשכת על רקע היעדר חקיקה עדכנית ומנגנוני פיקוח אפקטיביים.
כלים שאושרו ללא בסיס משפטי
לפי הדוח, המשטרה אימצה בשנים האחרונות תפיסות של "שיטור חכם" ו"שיטור גבוה", שבמסגרתן הורחב באופן דרמטי השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, האזנות לשיחות, איסוף נתוני תקשורת וכלים המותקנים על מכשירי קצה ומאפשרים גישה למידע בזמן אמת, ללא ידיעת המעקב אחריהם.
עם זאת, ההתרחבות הזו לא לוותה בעדכון המסגרת החוקית, והמשטרה פעלה פעמים רבות מעבר לסמכותה, תוך הישענות על חקיקה ישנה שאינה מותאמת לעידן הדיגיטלי.
המבקר מציין כי החקיקה הרלוונטית, חוק האזנת סתר וחוק נתוני תקשורת, מיושנת ואינה משקפת את עוצמת הפגיעה האפשרית בפרטיות הנובעת מהכלים החדשים.
המשטרה, כך לפי הדוח, השתמשה בכלים בעלי פוטנציאל חדירה עמוק לחיים האישיים ללא חקיקה ייעודית, בעוד המחוקק נמנע מלקדם תיקוני חקיקה למרות הצורך הדחוף שהוצג בפניו. אנגלמן מזהיר כי אם לא יימצא איזון אמיתי בין "המאבק בפשיעה" לבין ההגנה על הזכות לפרטיות, ההשלכות על חירויות הפרט יהיו קיצוניות.
אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע לאישור הכלים עצמם: שורה של אמצעי האזנה אושרו לשימוש על ידי חטיבת הסייבר של המשטרה ללא חוות דעת משפטית כלל.
בדיעבד נקבע כי חלק מהכלים והפעולות חרגו מסמכות המשטרה. כלי טכנולוגי מרכזי, ששמו אינו נחשף בדוח, הופעל מאות פעמים כבר בשנת 2016, למרות שהמסגרת החוקית סביבו לא הוסדרה, ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה וללא דיון משפטי עקרוני. רק לאחר פרסומי פרשת פגסוס בתקשורת קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי חלק מהיכולות של הכלי אינן חוקיות ואסורות לשימוש.
כשלים בשרשרת המשפטית
הדוח מתאר גם היעדר מערכות בקרה פנימיות: לא התקיימה מערכת סדורה לניטור חריגות בזמן אמת, לא הייתה בקרה מספקת על תוצרים שהושגו שלא כדין, ולא הוגדרו נהלים ברורים להשמדת חומרים שנאספו באופן בלתי חוקי. בכך, נוצר מצב שבו מידע רגיש על אזרחים, כולל כאלה שלא היו יעד לגיטימי לחקירה, יכול היה להישמר ולהיות נגיש לגורמי אכיפה ללא הצדקה.
הביקורת אינה נעצרת במשטרה בלבד, המבקר מצביע על כשלים גם בשרשרת הפיקוח המשפטי:
במשרד היועץ המשפטי לממשלה לא התקיים דיון עקרוני בשאלה האם השימוש בכלים הטכנולוגיים הללו לצורכי אכיפה עומד בדרישות החוק ובאמות מידה חוקתיות.
בחלק מהמקרים, גורמי הייעוץ המשפטי כלל לא החזיקו במידע מלא על היכולות הטכנולוגיות של הכלים שהופעלו. גם בפרקליטות, כך לפי הדוח, היו מקרים שבהם נציגים התייחסו לפעולות האכיפה כאילו הן מותרות על פי חוק, עוד לפני שהיועצת המשפטית לממשלה אישרה את הכלים מבחינה משפטית.
תגובת המשטרה
בתגובה לדוח טענה משטרת ישראל כי כל הפעולות שנבדקו בוצעו "על פי חוק", מכוח צווים שיפוטיים ועל בסיס פרשנות משפטית שהייתה מקובלת באותה עת. המשטרה הדגישה כי הדוח מתייחס ברובו לאירועים ישנים, וכי מסקנות ועדת מררי, שעסקה גם היא בשימוש בכלים טכנולוגיים, יושמו כבר ב־2023, כולל פיתוח מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים והבהרת נהלים.
עוד נמסר כי המשטרה תפעל לקידום חקיקה שתאפשר לה להחזיר לשימוש את הכלים הטכנולוגיים, ותמשיך לשתף פעולה עם ביקורות "מתוך מחויבות לפעול על פי חוק".
מקור: TRT World and agencies
