במהלך שלוש השנים האחרונות, תקפה ישראל לא רק פלסטינים בעזה ובהגדה המערבית, אלא גם מדינות ריבוניות במזרח התיכון – מלבנון ועד סוריה ותימן, ולימים גם איראן – מה שחיזק את דימויה כמקור מתיחות באזור הפגיע.

בעוד טורקיה, חברה בנאט״ו, מקדמת מזה זמן ארוך פתרונות דיפלומטיים לנסיגת סכסוכים שונים מאוקראינה ועד עזה ואיראן, ניסתה ישראל במקביל להשתמש בכל שררה פוליטית וזירות השפעה כדי לנגוס במאמציה של אנקרה להשגת פתרונות שלווים.

״היחס העוין של ישראל כלפי טורקיה גבר במיוחד בשנתיים האחרונות, כשהיא משדרת מסרים תקיפים לעבר אנקרה בטון צבאי״, אומר גוקחן באטו, אנליסט פוליטי המבוסס באנקרה המתמחה בענייני ישראל והמזרח התיכון, בהתייחס למתחים שהחריפו מאז ה־7 באוקטובר 2023.

טורקיה הייתה אחת המבקרות הבולטות ביותר של ישראל מאז שתל־אביב פתחה במלחמה בעזה שתוארה כגנוסידית, אשר גבתה עשרות־אלפי קורבנות והפכה את עזה להריסות.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, זכה לביקורת הולכת וגוברת ברחבי העולם, וגם בית משפט בינלאומי הוציא נגדו צו מעצר. בנוסף, הוא עומד בפני ביקורת גוברת גם בתוך המדינה, עם מנהיגים פוליטיים, קציני צבא והציבור המביעים כעס על שימוש במלחמות ככלי לשמר תוקף פוליטי.

באטו אומר שההתגברות בעוינות הישראלית כלפי טורקיה חייבת להיתפס בהקשר של תמורות גיאופוליטיות אחרונות.

״התנהגות זו (של ישראל) מובנת יותר בהקשר של עליית היכולת של טורקיה במזרח התיכון והופעתה כשחקן היחיד המסוגל לאזן את ישראל באזור״, אומר באטו ל־TRT World.

תעשיית ההגנה המתפתחת של טורקיה, עם הוכחות ביצועיות, החל מכלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים ועד יכולות ימיות שהותאמו גם על ידי מדינות אחרות כמו איטליה, מעוררת לדברי באטו חשש בקרב ממשלת נתניהו המהלכת על קו נוקשה.

טורקיה עתידה לארח פסגה קריטית של נאט״ו בקיץ הזה, שבה לברית המערבית תהיה הזדמנות לבחון את המתחים הגיאופוליטיים העולים בין סכסוכים שממזרח אירופה ועד למזרח התיכון.

טורקיה, הצבא השני בגודלו בנאט״ו, ובריטניה חתמו לאחרונה על הסכם הגנה, שבאופן נוסף מעיד על המשיכה הביטחונית של אנקרה בעיני בעלות בריתה המערביות.

מדוע נאט״ו חשוב

ישראל לא מרוצה מחברותה של טורקיה בנאט״ו, שמהווה מרתיע בפני תל־אביב למנוע ממנה להתנגד בפומבי לנוכחותה הגוברת של אנקרה בתחומים שונים, מלוב ועד סומליה וסוריה, אומר עלי בורק דריצ'ילי, מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בורסה טכני.

למרות המעשים האגרסיביים של ההנהגה הישראלית הנוכחית שתוארה כ״קיצונית תיאוקרטית״, טורקיה תמשיך, לדעתו, לפעול כשחקן פוליטי רציונלי ולענות על הפרובוקציות של ממשלת נתניהו בדרכי תבונה.

בעוד טורקיה מנסה לשמור על שלמות הטריטוריאלית של סומליה על־ידי תיווך בינה לבין אתיופיה כדי לטפל במחלוקות בין שתי המדינות במזרח אפריקה, ישראל שואפת, לפי הביקורת, לבלבל את היציבות האזורית על־ידי הכרתה באזור המופרד סומלילנד כמדינה עצמאית.

כמו במזרח אפריקה, גם ביחס לאיראן פעלה טורקיה בנחישות למנוע ולהפחית את העימות.

גם בסוריה, בזמן שישראל המשיכה להפציץ אזורים שונים ותמכה בקבוצות אתניות ודתיות שונות, כגון הדרוזים, נגד ההנהגה החדשה בדמשק, סייעה טורקיה לכתהליך ההתייצבות של המדינה לעבר ממשלה מרכזית חזקה ויציבה.

״ברור שחברותה של טורקיה בנאט״ו מהווה מכשול גדול להנהגת נתניהו הקיצונית״, אומר באטו. למרות מאמצי התעמולה הישראלית נגד טורקיה, מדינה ציונית אינה יכולה להכריע את שאלת חברותה של אנקרה בברית המערבית, הוא מוסיף. ״מדובר במאמץ לשווא.״

בעוד טורקיה תורמת למשימות שונות, מסומליה ועד קוסובו, שם היא מובילה את משימת השלום של הברית, הלובי הפרו־ישראלי בארה״ב ותומכיו מפרסמים דוחות שנויים במחלוקת בניסיון לעצב תדמית אנטי־טורקית בתוך הברית המערבית.

״אף על פי שישראל אינה חברה רשמית בנאט״ו, העיצוב של הביקורת דרך עדשת 'נורמות נאט״ו' נתפס כניסיון של גורם חיצוני לעצב דיונים פנימיים בתוך הארגון״, אומר אוזגור קורפה, מרצה באוניברסיטת ההגנה הלאומית.

״נראה כי מספר מכוני מחקר (פרו־ישראליים) מנסים להגדיר מחדש את היררכיית האיומים הקולקטיבית של נאט״ו ברמה אזורית, ואת ההתנגדויות של טורקיה, שנבנות בתוך סדרי עדיפויות של ביטחון לאומי שלה, מציגים במכוון כ'מחלוקת פנימית בתוך הברית'״, אומר קורפה ל־TRT World.

הטלת ספק בתפקידה של טורקיה קשורה יותר לטבע הרב־קוטבי של המערכת העולמית מאשר ליכולתה הצבאית, הוא מציין, אך מוסיף שאנקרה כבר אינה שחקן סטטי שהגן על הגבול הדרום־מזרחי של הברית כפי שהיה במלחמה הקרה.

״חשוב לזכור כי אלה שמטילים עליה ספק אינם חברי נאט״ו ובפועל הם קבוצה קטנה של מתנגדים כרוניים״, הוא אומר בהתייחס לקולות הפרו־ישראלים.

למרות מכונת התעמולה הישראלית, לא רק הקהל הטורקי אלא גם קהלים מערביים במדינות נאט״ו נוספות מגבירים את קולם נגד ההתנהלות שנויה במחלוקת של ישראל בעזה ואלימות המתנחלים האחרונה בכפרים ובעיירות בהגדה המערבית.

ספרד, ולפני הימים האחרונים גם איטליה — שתי מדינות נאט״ו החברות באיחוד האירופי — הביעו ביקורת חריפה על הזוועות הישראליות מעזה ועד המתקפה על איראן, אומר דריצ'ילי, ומצביע על אי־נוחות הולכת וגדלה בעולם המערבי כלפי ההתנהלות האלימה של תל־אביב ברחבי המזרח התיכון.

אנליסטים מציינים כי הברית הטרנסאטלנטית עברה משברים רבים בעבר ותעמוד גם מול מעשים מייצבים פחות מצד ישראל וכן מול חילוקי דעות עם ארה״ב לגבי תקציבי ההגנה.

למרות המתחים הגוברים בין וושינגטון לבירות אירופאיות, צפוי שנאט״ו כגוף תגיב לעמדה התוקפנית של ישראל ולמלחמה מול איראן באופן ״רציונלי״, לפי דריצ'ילי, שבעבר שירת בשירותי המודיעין הטורקיים.

״בלעדי השתתפותה של טורקיה בנאט״ו, לאירופה לא יכולה להיות ארכיטקטורת ביטחון אמיתית. ישראל אינה יכולה להכריע את עתיד נאט״ו.״

המדיניות המרחיבה של ישראל באזור עשויה, לדבריו, להגיע למיצולה כשמדינת תשעה מיליון התושבים נראית מותשת ממלחמות במספר חזיתות, בהתייחסות לפגיעות שנגרמו בידי איראן בערים ישראליות שונות.

אוטונומיה אסטרטגית

מומחים מדגישים גם שההנהגה הטורקית, המודעת לתעמולה האנטי־טורקית שמובלת על־ידי גורמים פרו־ישראלים בארה״ב ובמקומות אחרים, אימצה כבר מדיניות של אוטונומיה אסטרטגית כדי להבטיח את האינטרסים הפוליטיים שלה באזורים שונים.

מעבר לחברות בנאט״ו שמספקת לאנקרה ״שיקול כוח קריטי״, הנכס הגדול של טורקיה הוא בסיס הכוח הלאומי שלה והפוטנציאל הפוליטי־צבאי שמדגים את השפעתה, מתעשיית ההגנה ועד ההתרחבות הגיאופוליטית שלה מאפריקה הצפונית ועד אזרבייג׳אן ופאקיסטן, אומר באטו.

בעוד קולות פרו־ישראלים בארה״ב ופוליטיקאים מובילים כמו נפתלי בנט מנסים להחליש את המשיכה הפוליטית הגוברת של טורקיה בגיאוגרפיה האירו‑אסייתית, ממזרח אירופה ועד המזרח התיכון, הקווקז ואסיה המרכזית, אין לאנקרה היסוס להמשיך בדרכה.

״טורקיה צפויה להגיב לאסטרטגיית ההקפה וההדרה האפשרית של ישראל על‑ידי העמקת האוטונומיה האסטרטגית שלה״, אומר קורפה.

אנקרה מגיבה במדיניות חוץ פרואקטיבית נגד הגישה העוינת של ישראל ונגד משוואות אזוריות שליליות שעשויות להשעות את מעמדה. ״טורקיה תמשיך להשתמש במעמדה המוסדי בתוך נאט״ו ובמשקלה הגיאופוליטי ככלי דיפלומטי נגד יוזמות כאלה.״

מקור: TRT World