הוועדה בחנה מחדש את מועמדותו של גופמן בהתאם להוראת בית המשפט העליון. בית המשפט ביקש לבחון מחדש את התיק בשל הטענות כי גופמן שיקר בנוגע לתפקידו בחקירת ביטחון.
שלושה מחברי הוועדה הגיעו למסקנה, לאחר חקירות נוספות ועדויות, כי יושרתו של גופמן אינה מוטלת בספק. עם זאת, יו"ר הוועדה אשר גרוניס התנגד למינויו של גופמן, בטענה כי נושאים מסוימים עדיין דורשים הבהרה.
בלב המחלוקת עומדת מבצע השפעה מקוון בלתי מורשה בו מעורב הנער הישראלי אורי אלמקייס. תיק שנחשף על ידי "הארץ" טען כי אלמקייס בן ה-17 קיבל מידע מסווג לשיתוף ברשת. אלמקייס ריצה מאוחר יותר 18 חודשי מאסר בחשד לדליפת מידע מסווג, אך האישומים נגדו בוטלו.
גופמן נטען כי הסתיר מידע מסוים הקשור למבצע זה בעת שירותו בצה"ל וכי מסר הצהרות כוזבות במהלך החקירה. יתר על כן, ישנן טענות כי ניסה להתערב במצבו של פקיד מוסד שצפוי להעיד בתיק.
נתניהו, לעומת זאת, תמך בהחלטת הרוב של הוועדה, בטענה כי ההליך נגד גופמן התארך שלא לצורך. ראש הממשלה אמר כי הוא מצפה שבית המשפט העליון ידחה את הערעורים וכי כניסתו של גופמן לתפקיד לא תידחה.
ידוע כי גם ראש המוסד הנוכחי, דוד ברנע, התנגד למינויו של גופמן. על פי הדיווחים, ברנע התנגד למינויו של גופמן במכתב שנשלח לנתניהו וליועץ המשפטי לממשלה.
בית המשפט העליון יחליט כעת האם לקבל את המלצת הוועדה. אם בית המשפט יאריך את התהליך או יחסום את המינוי, דוד ברנע צפוי להישאר בתפקידו באופן זמני.
