ארבע שנים לאחר שנבחרה ממשלתו של בנימין נתניהו בסוף 2022, ישראל עומדת שוב בפני מערכת בחירות, כאשר רבות מההבטחות המרכזיות שהוצגו לציבור נותרו שנויות במחלוקת או לא מומשו במלואן.
הממשלה הנוכחית הייתה מהיציבות בתולדות ישראל מבחינת משך כהונתה, ולכן לראשונה מזה שנים ניתן לבחון לא רק את ההצהרות שנשמעו במהלך הקמפיין, אלא גם את התוצאות בפועל לאחר קדנציה מלאה.
כאשר נתניהו, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ושותפיהם לקואליציה פנו לבוחרים ב־2022, הם התחייבו להפחית את יוקר המחיה, לחזק את הביטחון האישי, לבצע שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט, להרחיב את הבנייה בהתנחלויות ולהשיב את מה שכינו "המשילות".
אולם בחלוף ארבע שנים, התמונה המתקבלת מורכבת יותר, ובכמה מן התחומים המרכזיים נותר פער משמעותי בין ההבטחות לבין המציאות.
יוקר המחיה
אחת מהבטחות הדגל של נתניהו הייתה להקל על יוקר המחיה שעמד במרכז סדר היום הציבורי כבר לפני הבחירות. הוא הציג תוכנית שכללה חינוך חינם לילדים מלידה ועד גיל שלוש, הפחתות מס, ריסון עליות המחירים והקלה על רוכשי דירות.
אלא שכעבור ארבע שנים, ישראל עדיין נחשבת לאחת המדינות היקרות בעולם המפותח. אמנם האינפלציה התייצבה בהשוואה לשנים קודמות, אך מחירי המזון, הדיור והשירותים ממשיכים להכביד על משקי הבית.
המע"מ, שבמערכת הבחירות הובטחה הורדתו, עלה בפועל ל־18% במסגרת צעדי הממשלה להתמודדות עם הגירעון התקציבי. גם ההתחייבות לבלום את ההתייקרויות לא התממשה באופן גורף, ומחירי מוצרים ושירותים רבים המשיכו לטפס לאורך הקדנציה.
בתחום החינוך לגיל הרך, הממשלה הרחיבה חלק מההטבות להורים והגדילה את הסבסוד למעונות יום עבור משפחות מסוימות, אך ההבטחה לחינוך חינם אוניברסלי לילדים עד גיל שלוש לא יצאה לפועל. הורים רבים ממשיכים לשלם אלפי שקלים מדי חודש עבור מסגרות חינוך לילדיהם.
משבר הדיור
גם בשוק הדיור התחייבה הממשלה להביא לשינוי משמעותי. נתניהו הבטיח להאיץ את קצב הבנייה, לקצר הליכי רישוי ולהגדיל את היצע הדירות עבור זוגות צעירים.
למרות שבמהלך הקדנציה אושרו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות והונפקו יותר היתרי בנייה מאשר בשנים שקדמו לה, קצב השלמת הדירות לא הדביק את הביקוש הגובר. הביורוקרטיה והליכי התכנון המשיכו לעכב פרויקטים רבים, ובפועל מחירי הדיור נותרו מחוץ להישג ידם של ישראלים רבים.
תוכנית "דירה בהנחה" המשיכה לפעול, אך לא הייתה יוזמה חדשה של הממשלה הנוכחית אלא המשך של מדיניות קודמת. במקביל, הבטחות לקיצור משמעותי של הליכי הרישוי טרם הוכחו באופן ברור בנתונים הרשמיים.
רפורמה תקועה
הרפורמה במערכת המשפט הייתה אחד הנושאים הנפיצים ביותר שעמדו במרכז סדר היום של הקואליציה. הממשלה קידמה שינויים שנועדו לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון ולהגדיל את השפעת הדרג הפוליטי על מערכת המשפט.
אחד החוקים המרכזיים שאושר, החוק לצמצום עילת הסבירות, בוטל בהמשך על ידי בית המשפט העליון. חוקים נוספים שעסקו בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובסמכויות היועץ המשפטי לממשלה אושרו בכנסת, אולם חלקם טרם נכנסו לתוקף.
מנגד, אחד מסמלי הדגל של הרפורמה, "פסקת ההתגברות", שנועדה לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקות בג"ץ, לא הפכה לחוק. גם המהלך לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לא הושלם. כתוצאה מכך, חלק משמעותי מהשינויים שהובטחו לבוחרים נותרו בשלב החקיקה החלקית או התכנון בלבד.
הביטחון והפשיעה
אחת ההבטחות הבולטות הייתה החזרת הביטחון האישי והמאבק בפשיעה, במיוחד בחברה הערבית. אולם הנתונים מצביעים על כך שמספר מקרי הרצח בחברה הערבית המשיך לעלות במהלך שנות הממשלה והגיע לרמות שיא.
למרות מבצעי אכיפה, תפיסות נשק ופעילות משטרתית מוגברת, ארגוני פשיעה המשיכו לפעול, ותופעות של סחיטה וגביית דמי חסות נותרו נפוצות. במקביל, רמת האמון הציבורי במשטרה נותרה נמוכה, כאשר חלקים גדולים מהציבור הביעו חוסר שביעות רצון מתפקוד רשויות האכיפה.
הבטחות הביטחון
נתניהו ניהל את קמפיין 2022 תחת המסר שלפיו רק ממשלת הליכוד תוכל להחזיר את ההרתעה ולהבטיח ביטחון. אלא שבמהלך הקדנציה התרחשו אירועים שטלטלו את ישראל והאזור כולו.
נתניהו נבחר על בסיס הבטחה להחזיר את ההרתעה ולספק ביטחון. אולם במהלך כהונת ממשלתו התרחשה מתקפת 7 באוקטובר, שנחשבת לאחד מכשלי הביטחון החמורים בתולדות ישראל.
במקום תקופה של שקט וביטחון כפי שהובטח לציבור, הסתיימה הקדנציה במלחמה רב-זירתית ובמציאות ביטחונית מורכבת יותר.
מאז התרחבו העימותים לזירות נוספות, כולל לבנון, תימן וסוריה, בעוד המתיחות האזורית מול איראן הגיעה לשיאים חדשים.
במקום מציאות של ביטחון מוגבר והרתעה משוקמת, מצאו עצמם אזרחי ישראל מול תקופה שהתאפיינה במלחמות ממושכות, ירי רקטות מתמשך והחרפה של חוסר היציבות האזורית.
במקביל, סקרים הצביעו על ירידה באמון הציבור באפשרות להשגת הסדר מדיני או תהליך שלום בעתיד הנראה לעין.
כאשר נתניהו ושותפיו ביקשו את אמון הציבור ב־2022, הם הבטיחו להוריד את יוקר המחיה, לספק חינוך חינם לגיל הרך, לחזק את הביטחון האישי, להחזיר את ההרתעה, להחיל ריבונות ישראלית על הגדה המערבית ולקדם שינוי עמוק במערכת המשפט.
ארבע שנים לאחר מכן, רבות מההבטחות הללו נותרו בלתי ממומשות. יוקר המחיה מוסיף להכביד על משקי הבית, החינוך החינמי מגיל לידה לא הונהג, הריבונות לא הוחלה, הפשיעה בחברה הערבית המשיכה לעלות, והרפורמה המשפטית נותרה רחוקה מהיעדים שהוצגו לציבור.
גם המלחמה שפרצה לאחר 7 באוקטובר שינתה את סדר היום הפוליטי והביטחוני, אך עבור רבים מהבוחרים השאלה המרכזית לקראת הבחירות אינה מה מבטיחים הפוליטיקאים כעת, אלא מה עלה בגורל ההבטחות שהעניקו לפני ארבע שנים.
מקור: TRT World and agencies
