טורקיה עשתה צעד חדש בהתנהלות הפלילית הפנימית שלה נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בבקשה לאינטרפול להנפיק הודעה אדומה נגדו בקשר ליירוט פלוטיליית "גלובל סמוד" — משימת סיוע שנועדה להגיע לעזה.
מהלכי החקיקה הטורקיים נמצאים בפני בית המשפט הפלילי הגבוה ה-11 של איסטנבול ועוסקים ב-35 נאשמים, ובכללם נתניהו ואפק מוסקוביץ', חייל ישראלי המקושר להשמדת בית חולים טורקי בעזה.
הנאשמים מואשמים בהתערבות חמושה נגד אזרחים שניסו להעביר סיוע הומניטרי לעזה במים הבין-לאומיים ובמעצרים של פעילים.
על פי שר המשפטים אקין גורלק, החשדות כוללים רצח עם, פשעים נגד האנושות, שלילת חירות מחמירה, גרימת פגיעה בכוונה, עינויים, גרימת נזק לרכוש, שוד חמור וחטיפת אמצעי תובלה.
מה שמייחד את ההליך הזה הוא שהוא אינו מתנהל דרך האג כלל.
נתניהו כבר עומד בפני צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שהונפק בנובמבר 2024, אך התיק של טורקיה שונה לחלוטין: זוהי כתבי אישום מקומיים המנוהלים לפי החוק הטורקי, וטוענים לסמכות שיפוט לגבי אירוע שכלל פעילים שהפליגו ממקומות בטורקיה.
החקירה הטורקית חופפת במידה מסוימת להליכים בבית הדין הבינלאומי אך רחבה יותר, כך אומרת אנדריאה מריה פליקוני, מרצה בכירה למשפטי זכויות אדם באוניברסיטת סאות'המפטון.
״היא מתרחבת לאירוע הפלוטיליה, שאינו כלול בצווי ה-ICC משום שהוא התרחש לאחר מכן, והיא כוללת גם האשמות של רצח עם, שאינן כלולות בצווים״, אומרת פליקוני ל-TRT World.
״ההאשמות הטורקיות כוללות גם עבירות כמו 'שוד מחמיר' ו'חטיפת אמצעי תובלה', שאינן חלק מהפשעים הבינלאומיים שבתחולת ה-ICC. יש קבלת גוברת של סמכות שיפוט אוניברסלית לגבי פשעים בינלאומיים, ומהלך זה עשוי לצמצם את מרחב המנוחה של הנאשמים הישראלים ולהגביר את הסיכון למעצרם ולהסגתם״, היא מוסיפה.
מהי הודעה אדומה?
הודעה אדומה מתוארת לעתים כצווי מעצר בינלאומי, אך זה לא מדויק לחלוטין.
לפי התיאור של אינטרפול עצמה, הודעה אדומה היא בקשה לכוחות אכיפת החוק ברחבי העולם לאתר ולעצור באופן זמני אדם במטרה להסגירו, למסור אותו או לנקוט פעולה משפטית דומה — והיא איננה צו מעצר בינלאומי בפני עצמה.
מדינות החברות מיישמות את חוקיהן כשהן מחליטות האם לעצור בפועל אדם המוזכר בהודעה, מאחר שלאינטרפול אין סמכות עצמאית לעצור.
המנגנון הזה ממחיש מדוע האופן שבו טורקיה ניסחה את בקשתה לאינטרפול חשוב לא פחות מהעובדות שביסודה.
מהלך האינטרפול עשוי להפעיל לחץ במיוחד על מדינות אירופיות, כך אומר בלקרישנן ראג'אגופאל, מדליף מיוחד לשעבר של האו"ם לזכות לדיור הולם ופרופסור למשפטים ופיתוח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
״מאמציה של טורקיה ראויים לשבח ויגבירו את הלחץ על נתניהו בעקבות ההודעה של אינטרפול, שכן מדינות נדרשות להגיב להודעה כזו ולבצע את הצו״, אומר ראג'אגופאל ל-TRT World.
״המכשול הפוליטי העיקרי לנקיטת צעדים נגד נתניהו נותר ארצות הברית, שממשיכה להגן עליו ולהבטיח חיסיון עבורו לגבי חלק מהפשעים החמורים שאנו רואים בעשורים האחרונים. הסנקציות שהטילה ארה"ב על שופטי ה-ICC והתובעים הן דוגמה בולטת להתעללות בלתי-חוקית בחוק״, הוא מוסיף.
פרשנות משפטית למסגרת החוקה של אינטרפול מצביעה על דרישה שהארגון ימנע מפרקטיקות מסוימות, שלעיתים מכונה "סעיף הנייטרליות", והאם בקשה מסוימת עוברת את הבדיקה הזו תלוי במידה רבה באופן שבה היא בנויה ומנוהלת תיעודית יותר מאשר בחומרת הטענות כשלעצמן.
אינטרפול בוחנת בקשות אלה באמצעות תהליך פנימי ודרך הוועדה לבקרת התיקים. הודעה אדומה שמבוססת על תיק מקומי פורמלי עם נאשמים מזוהים והאשמות ספציפיות, כפי שמקרה טורקיה מציג, חזקה יותר מבקשה המבוססת על טענות ערטילאיות או בלתי מגובות.
על פי פליקוני, תהליך האכיפה יכול להשתנות בין מדינות.
״חלק מהמדינות ידחו אכיפה של צווי מעצר על עבירות בינלאומיות מוסכמות, בין היתר משום שסמכות שיפוט אוניברסלית אינה מקובלת באופן אוניברסלי — למעט בעבירות עינויים, לפי האמנה למניעת עינויים (UNCAT) — ובגלל החיסיון האישי של ראש הממשלה, הקיים רק כל עוד הוא מכהן בתפקידו."
״בעבירות שאינן מואשמות בסמכות שיפוט אוניברסלית, יהיה קשה מאוד לעקוף את החיסיון האישי של נתניהו, אם כי ייתכן שהמהלך יהיה אפקטיבי לגבי שאר 34 האחראים", היא אומרת.
מדוע זה חשוב מעבר לאולם המשפט
זה אינו הצעד הראשון של טורקיה נגד נתניהו.
תובעי איסטנבול הוציאו צווי מעצר נגדו ועשרות בכירים ישראלים נוספים כבר בנובמבר 2025, גם הם באשמות של רצח עם הקשורות למבצע העיקבי בעזה.
״סמכותה של מדינה כמו טורקיה להעמיד לדין את נתניהו צריכה להתבסס על עקרון האוניברסליות או על עיקרון ההגנה (protective principle)״, אומר ראג'אגופאל.
״לכן טורקיה חייבת או לטעון ולהוכיח שבוצעה עבירה בינלאומית כגון רצח עם, או שהאוכלוסייה הטורקית נפגעה בעקבות פעולותיו של נתניהו."
״הכישלון או היכולת לבצע את צו ה-ICC נגד נתניהו מביאים לחובות משפטיות על מדינות שלישיות כדוגמת טורקיה לאכוף במלואן את האמנה למניעת רצח עם, כפי שחלה עליהן החובה לעשות״, הוא מוסיף.
בקשת האינטרפול החדשה מרחיבה את המאמץ הזה וממקדת אותו באירוע הפלוטיליה, בכך שהיא מעניקה לאנקארה תיק שני, צר ומבוסס יותר, העוגן על אירוע מתועד היטב עם נאשמים מזוהים במקום תיק גדול ומפוזר של פעולות מלחמה.
הודעה אדומה לא תחייב כל מדינה לעצור אותו, והשפעתה תשתנה לפי היעדים שאליהם ייסע וכיצד המדינה הרלוונטית תטפל בבקשה הטורקית.
עם זאת, הבקשה עשויה להשפיע בטווח הארוך, הן על ידי הרחבת מספר המדינות המעורבות והן על ידי שמירה על אפשרות העמדה לדין פתוחה גם מעבר לתקופת כהונתו של נתניהו, כך אומרת פליקוני.
״מדינות שאינן רוצות כיום לשתף פעולה עם ה-ICC עדיין יצטרכו לשתף פעולה עם אינטרפול, שכוללת כמעט את כל המדינות, בנוסף להסכמי הסגרה דו-צדדיים שאולי קיימים בין טורקיה למדינות אחרות."
״גם אם נתניהו הואשם בחיסיון אישי עכשיו, הוא יאבד אותו ברגע שלא יהיה עוד בתפקיד, ואין מגבלת זמן על עבירות כמו רצח עם, כך שהציפייה להעמדה לדין נשארת פתוחה״.
״מבחינה זו, האפשרות חמורה עבורו, ובפוליטיקה מדובר בהחלט בצעד חזק מטורקיה", היא מוסיפה.
צו ה-ICC כבר מציב אותו בסיכון מעצר במדינות החייבות באמנת רומא. התיק הטורקי מוסיף העמדה לדין מקומית נפרדת, סט נוסף של האשמות וערוץ פוטנציאלי נוסף לשיתוף פעולה משטרתי בין-לאומי.
זו הסיבה שהמקרה משמעותי מעבר לשאלה האם נתניהו ייעצר בפועל.
הוא מדגים שרדיפת אחריות על עבירות בינלאומיות לא חייבת להסתיים בהאג, ובית משפט לאומי יכול לשחק תפקיד במעשה זה.
מאמר זה פורסם לראשונה באתר TRT World.
