פחות משבועיים לפני הבחירות בישראל, ניצבת מפלגת יהדות התורה בפני משבר פנימי שעשוי להשפיע על תוצאותיה בקלפי.
חסידות גור, הנחשבת לחסידות הגדולה ביותר בישראל ולאחד ממוקדי הכוח המרכזיים במחנה החרדי, טרם פרסמה קריאה רשמית לחסידיה לתמוך במפלגה, בניגוד למערכות בחירות קודמות שבהן גויסו התומכים שבועות מראש.
היעדר ההנחיה מצד הנהגת החסידות מעורר דיון נרחב בזירה החרדית ומעלה סימני שאלה באשר לעומק המחלוקות בתוך הברית הפוליטית של יהדות התורה, המורכבת ממספר זרמים וקבוצות בעלות אינטרסים שונים.
מאבק על ההנהגה
שורש המשבר נעוץ בהתפתחויות שהתרחשו לקראת סגירת רשימות המועמדים לבחירות, כאשר חבר הכנסת מאיר פרוש ונציג חסידות בעלזא, אליקים שטארק, בחרו להקים מסגרת מפלגתית נפרדת בשם "חומת תורת ישראל", תוך שהם ממשיכים להתמודד במסגרת הברית הרחבה של יהדות התורה.
המהלך נתפס בקרב גור כערעור על המבנה המסורתי של אגודת ישראל ועל סמכות מוסדותיה, ובראשם מועצת גדולי התורה, הנחשבת לגוף הרבני הבכיר המכוון את דרכה הפוליטית של התנועה.
גורמים בחסידות רואים בפרישה צעד שמצמצם את יכולת ההשפעה של המוסדות הוותיקים על קבלת ההחלטות הפוליטיות.
איום אלקטורלי
לפי הערכות במערכת הפוליטית החרדית, לחסידות גור יש בסיס תמיכה המונה כ־30 אלף בעלי זכות בחירה. מספר זה עשוי להיות שווה ערך ליותר ממנדט אחד, ולכן לכל החלטה של הנהגת החסידות יש משמעות ישירה על היקף הייצוג של יהדות התורה בכנסת הבאה.
בקרב גור נשמעות טענות כי הענקת תמיכה מלאה לרשימה עלולה לסייע לבחירתם של מועמדים שנתפסים בעיניהם כמי שהתרחקו מן המסגרת הארגונית המסורתית של אגודת ישראל. בשל כך נשקלת האפשרות שלא לצאת בקמפיין נרחב לעידוד ההצבעה כפי שנעשה בעבר.
יהדות התורה היא אחת המפלגות המרכזיות המייצגות את הציבור החרדי בישראל, והיא נשענת במשך שנים על שיתוף פעולה בין פלגים ליטאיים וחסידיים. למרות האחדות האלקטורלית, מאבקי כוח פנימיים סביב ייצוג, סמכויות והשפעה מלווים את המפלגה לאורך השנים.
מקור: TRT World and agencies
