הכנסת אישרה ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים את חוק היסוד השנוי במחלוקת המעניק מעמד מיוחד ללימודי דת יהודיים. הנוסח הסופי שנכנס לספר החוקים כולל סעיף יחיד ומשמעותי הקובע כי לימוד הטורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
החוק, שיזמו המפלגות החרדיות "יהדות התורה" ו"ש"ס", נועד במקור להשוות באופן מלא את מעמדם של תלמידי הישיבות החרדים לזה של חיילי צבא הכיבוש הישראלי במטרה ליצור איזון משפטי.
אולם, בעקבות אזהרות תקיפות מצד היועצת המשפטית של הככנסת, שגיא אפיק, בדבר הפגיעה התקציבית והפגיעה המורלית בחיילים, הוסר סעיף ההשוואה הישיר. למרות זאת, הציבור החרדי חגג את העברת החוק כמפנה היסטורי.
זעם באופוזיציה הישראלית
העברת החוק עוררה סערה פוליטית עזה וגל ביקורת חריף מצד ראשי האופוזיציה הישראלית.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות את היזמה במהלך הדיון בפרלמנט, והצהיר כי פרלמנט שמכבד את עצמו לא היה מעז לאשר חוקי השתמטות בזמן שחיילים מחרפים נפשם ונהרגים בחזיתות הלחימה.
לפיד, יחד עם נפתלי בנט, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן, פרסמו הודעה משותפת שבה קראו לחברי הקואליציה להתעשת ולחסום את החוק, תוך אזהרה כי רשימת התומכים בחוק ההשתמטות תיזכר לדראון עולם.
מנגד, יוזמי החוק הבהירו כי לימוד הטורה הוא צינור החיים של העם היהודי, וכי לא יוותרו על ההגנה על לומדי הדת.
אזהרת מפקד הצבא
במקביל לאישור חוק היסוד, מפקד צבא הכיבוש הישראלי, אייל זמיר, שיגר מכתב אזהרה חסר תקדים לנתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ, בו קרא תיגר פומבי על הצעת חוק נוספת המבקשת להקפיא מעצרי משתמטים חרדים.
זמיר הבהיר במכתבו כי הענקת פטור גורף והקפאת הליכים פליליים ייצרו תמריץ שלילי להתגייסות, יפגעו קשות באמון המשרתים ויעמיקו את התסכול בקרב אלו שנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי.
זמיר תקף גם את ההצעה להקים ועדה צבאית פנימית שתעניק פטורים, וטען כי מדובר במטלה ארגונית כבדה שתסיט את תשומת הלב של הפיקוד הצבאי ממשימות מבצעיות קריטיות.
עתירות לבג"ץ
למרות התנגדות נחרצת מצד יועצים משפטיים ומשרד האוצר הישראלי — שהזהיר כי החוק יפגע קשות בתמריצים לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה ובמשק — הוועדה לענייני חוץ וביטחון אישרה את חוק הקפאת המעצרים לקריאה שנייה ושלישית.
החוק מעניקה חסינות קולקטיבית מפני מעצר וחקירה למשך 90 ימים, אשר בפועל יתארכו לפחות לשישה חודשים בשל סדרי הדין בתקופת בחירות.
בעקבות ההצבעה, מיהרו ארגוני חברה אזרחית, ובראשם התנועה למען איכות השלטון, להגיש עתירה דחופה לבית המשפט העליון הישראלי, בטענה שהחקיקה נועדה לעקוף את פסיקות בג"ץ, להלבין השתמטות המונית מגיוס ולהעניק לה כסות חוקתית.
מקור: TRT World and agencies
