מסמך עות'מאני בן תשעה עמודים משנת 1909, שפורסם מתוך האוספים המיוחדים של ארגון המודיעין הלאומי (MİT), מגלה כי תנועות קרקע, פעילויות השפעה זרה ויוזמות ארגוניות בירושלים וסביבתה היו תחת מעקב צמוד של רשויות המדינה באותה תקופה.
המסמך שפורסם על ידי סוכנות המודיעין הטורקית, יחד עם דוח שהוגש לוועדה המרכזית של הוועדה העות'מאנית לאיחוד וקידמה, מראה כי ההתפתחויות באזור לא נחשבו לעניין מקומי גרידא, אלא לתהליך שעלול להיות לו השלכות פוליטיות ואסטרטגיות.
המסמך מפנה את תשומת הלב להאצת העברת הבעלות על קרקעות בירושלים וסביבתה בשנים האחרונות. הוא קובע כי "יותר ממחצית" מהשטחים הגדולים עברו לבעלות זרה בתוך פרק זמן קצר, ומדגיש כי על הממשל המרכזי לגשת לנושא ברגישות.
שינוי דרמטי בעשור
הדו"ח קובע: "בעוד שלפני עשר שנים לא היו זרים מלבד המושל, כיום הארץ, שגודלה כפול מגודל המולדת העתיקה, מלאה בבניינים זרים."
הדו"ח מצביע על כך שמוסדות פיננסיים, מתווכים מקומיים וחולשות מנהליות מסוימות הקלו על עסקאות מקרקעין, ומדגיש כי לנושא זה עלולות להיות השלכות דמוגרפיות ופוליטיות מעבר לממד הכלכלי שלו.
אחד הסעיפים הבולטים בדו"ח נוגע להערכות של אגודות ציוניות הפועלות בירושלים, שלפי הטענה קשורות ללונדון.
המסמך כולל ממצאים לפיהם מבנים אלה פועלים "במטרה להקים מדינה יהודית".
במסמך נכתב כי בנק זה "מלווה כסף בריבית לעניים, אך אינו מקבל בשום אופן בטוחות מלבד קרקעות".
תפקידם של אנשי הדת היוונית-אורתודוקסית
בקיצור, המסמך טוען כי מנגנון האשראי פעל על בסיס בטוחות קרקעיות וכי הכפרי שלקח הלוואה איבד את אדמתו לחלוטין בתוך כמה שנים, דבר המרמז כי לתהליך זה עלולות להיות השלכות לא רק כלכליות אלא גם דמוגרפיות.
הדו"ח מציין גם כי אנשי הדת היוונית-אורתודוקסית באזור השפיעו באמצעות אי-סדרים פיננסיים ופריבילגיות, בעוד שהנוצרים הערבים האורתודוקסים הודרו.
המסמך מראה כי הממשל העות'מאני עקב מקרוב אחר השינוי בירושלים והזהיר את מקבלי ההחלטות במרכז מפני ההשלכות האפשריות של התהליך: "חשוב מאוד שהמטה הכללי לא יתייחס לעניין זה כאל עניין שולי וטריוויאלי."
