כמעט מחצית מתלמידי ישראל בני ה־15 אינם מגיעים לרמת הבקיאות הבסיסית במתמטיקה. בקריאה, 41% מהתלמידים נמצאים מתחת לסף הזה, ובמדעים שיעורם עומד על 40%. תוצאות פיז״ה שפורסמו בכלכליסט מלמדות שרבים מהתלמידים מגיעים לגיל התיכון בלי שליטה מספקת במיומנויות בסיס בשלושת התחומים.
לפי התוצאות שפורסמו ב־8 בספטמבר, ציון הקריאה של ישראל ירד ב־38 נקודות לעומת 2022 והסתכם ב־436. במתמטיקה נרשמה ירידה של 25 נקודות ובמדעים של 23. ישראל נותרה מתחת לממוצע ה־OECD בכל שלושת התחומים, ולפי ישראל היום, מדובר בציוניה הנמוכים ביותר בסדרת ההשוואות הנמשכת קרוב לעשרים שנה. לפי העיתון, ההתקדמות שנרשמה בשנות ה־2010 נמחקה.
מחקר פיז״ה נערך אחת לשלוש שנים ובוחן את יכולתם של בני 15 להעריך את מה שהם קוראים, ליישם ידע מתמטי במצבים יומיומיים ולפרש תופעות מדעיות. סף הבקיאות הבסיסית מגדיר את הרמה הנדרשת ליישום בסיסי של המיומנויות הללו. בישראל, שיעור התלמידים שנמצאים מתחת לסף גבוה מממוצע ה־OECD בכל שלושת התחומים.
הירידה ניכרת גם בקבוצות שבאופן מסורתי השיגו ציונים גבוהים יותר. לפי חדשות 13, בחינוך הממלכתי דובר העברית ירד ציון הקריאה ב־52 נקודות, ואצל תלמידיו מרקע חברתי־כלכלי מבוסס נרשמה ירידה של 59 נקודות. הפער בקריאה בין החינוך דובר העברית לחינוך דובר הערבית הצטמצם בעקבות הירידה המהירה יותר בהישגים בחינוך דובר העברית. בקרב התלמידים בחינוך דובר הערבית, 75% נותרו מתחת לרמת הבקיאות הבסיסית בקריאה.
שאלוני המנהלים שנלוו למבחנים שופכים אור על מצבו של צוות ההוראה. לפי התשובות שפורסמו בחדשות 13, מחצית מהתלמידים לומדים במוסדות שמנהליהם מדווחים על פגיעה בלימודים בשל מחסור במורים. בבתי הספר של 47% מהתלמידים, המנהלים מייחסים פגיעה בלמידה למורים ״לא מתאימים״ או ״בעלי הכשרה לא מספקת״. שיעור זה עומד בממוצע ה־OECD על 25%. חדשות 13
מחקרה של ד״ר יעל מלצר ממוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי מוסיף נתונים על מצבו של כוח ההוראה. המחקר, המתבסס על סקר מיומנויות המבוגרים מהשנים 2022 ו־2023, דירג את המורים הישראלים במקום ה־16 מבין 19 המדינות שנבדקו. ציוניהם היו נמוכים גם מאלה של עובדים במקצועות אחרים בישראל בעלי רמת השכלה דומה; הפער בולט בתחומי המדע והטכנולוגיה. כתבתו של כתב כלכליסט שחר אילן, שפורסמה ב־Ynet
נשיא המוסד, פרופ׳ דן בן־דוד, סיכם באותה כתבה: ״הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים״.
לתמונה מצטרפים גם התנאים ששררו בעת עריכת המבחנים. בדבריו שהובאו בטיימס אוף ישראל, הזכיר שר החינוך יואב קיש קהילות שפונו, מורים והורים שנקראו לסבבי מילואים ולילות של אזעקות. הנהגת ההורים הארצית ציינה כי בתקופות הקורונה והמלחמה נפגע הרצף הלימודי, החברתי והרגשי של הילדים.
המבחנים התקיימו במרץ ובאפריל 2025, לפני התקיפות הישראליות באיראן ביוני אותה שנה. ישראל היום התוצאות שפורסמו אינן משקפות את השיבושים שחלו לאחר מכן.
בתגובה שמסר לכלכליסט אמר קיש: ״התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית״. כלכליסט מנהל תחום החינוך והמיומנויות ב־OECD, אנדראס שלייכר, ציין כי בעת פירוש התוצאות יש להביא בחשבון את הלחץ החריג שהופעל על התלמידים, המשפחות ובתי הספר. טיימס אוף ישראל
אופן הצגת התוצאות לציבור עורר מחלוקת נוספת. לפי דיווח בכלכליסט, מנכ״ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ״ה), גל אלון, האשים את קיש בעיוות נתונים ובהסתרתם. בין טענותיו, אלון ציין את מניעתם של סקרים שנועדו לעקוב אחר מצב התלמידים בזמן המלחמה. בתגובה מסרה לשכת קיש: ״מדובר במסע הדלפות פוליטי ושקרי״, והגדירה את הטענות בדבר הטיית תוצאות ״שקריות וחסרות בסיס״.
גם יחסם של התלמידים לבית הספר עולה מהשאלון: 37% מהם רואים בו ״בזבוז זמן״, לעומת 24% בממוצע ה־OECD. חדשות 13
הנהגת ההורים הארצית מסרה בתגובתה לתוצאות: ״מבחני פיז״ה אינם הבעיה, הם המראה״. כלכליסט
