הכנסת הישראלית אישרה זה עתה חוק המרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים, ומעניק לבתי דין דתיים את הסמכות לבוררות בסכסוכים אזרחיים שהיו שייכים למערכת בתי המשפט החילונית במשך כמעט שני עשורים.
הצעת החוק נתמכה על ידי מפלגות ש”ס ויהדות התורה החרדיות. כשהמדינה במלחמה והאופוזיציה נחלשה, הקואליציה פעלה בשקט בחזית הבית.
ראש ממשלת ישראל לשעבר, נפתלי בנט, הגיב בזעם. הוא אמר שהוא יבטל את החוק ברגע שתוקם ממשלה תחת הנהגתו, בטענה שהצעד “קורע את העם” ו“פוגע קשות בזכויות הפרט”.
“לא תהיה כאן ‘מדינה בתוך מדינה’!” הוא הוסיף. הזעם הזה, גולמי ופומבי וקשה יותר ויותר להכיל, היה הצליל של מדינה במלחמה עם עצמה.
הרעיון של “מדינה בתוך מדינה” הוא מרכזי להבנת הנושא, לדברי גוקהאן באטו, אנליסט ישראלי במרכז ללימודי המזרח התיכון.
“הרפורמה המשפטית בישראל תקועה כבר שנים. לעומת זאת, חוק בתי הדין הרבניים עבר לפתע, וניתן לראות בו שוחד פוליטי כדי לשמור על הקהילה החרדית בתוך הגוש של נתניהו”, אומר באטו ל-TRT World.
“הקהילה החרדית סגורה מאוד, יש לה כללים פנימיים נוקשים, ואנשים לא יכולים לעזוב אותה בקלות. במבנה כזה, אם יש מחלוקת, אין להם אפשרות לפנות לבית משפט חילוני במקום”.
״אף על פי שהחוק מחייב רשמית את הסכמת שני הצדדים, הוא יוצר מסגרת שבה מחלוקות ייפתרו כמעט בהכרח בתוך המערכת החרדית עצמה״, הוא מוסיף.
ראש הממשלה לשעבר בנט אינו ליברל חילוני. הוא עלה פוליטית מהמחנה הדתי לאומי, והיה במשך זמן רב אחד הדמויות הבולטות בו. העובדה שאדם עם רקע כזה הפך לקול מוביל בהגנה על נורמות שיפוטיות אזרחיות מפני פלישה חרדית מעידה על מידת השינוי בתנאים של הפוליטיקה הישראלית.
לדברי אלון ליאל, לשעבר מנכ״ל משרד החוץ הישראלי, המוקד האמיתי של המתח בין חילונים לדתיים הוא הצבא ולא החיים האזרחיים.
״העניין הוא שאנשים חרדים לא מתגייסים לצבא, ועכשיו, במהלך המלחמה, הנטל נופל בעיקר על האוכלוסייה החילונית ועל האוכלוסייה הדתית לאומית, אך לא על החרדים״, אומר ליאל לTRT World.
״ישראל ניצבת בפני אתגרי ביטחון רציניים וזקוקה ליותר חיילים, וחלק מהאוכלוסייה מסרב לשרת. זה מה שבאמת מתסכל את שאר החברה״.
אבל המתח בין קהילות חילוניות לדתיות אינו משמעותי מספיק כדי להידרדר לאלימות, הוא מוסיף.
פילוג חילוני-חרדי
הפילוג החילוני-חרדי הוא אחד המתחים הוותיקים ביותר שלא נפתרו בחיי האזרחות הישראלית, שאלה שמייסדי המדינה דחו וממשלות שבאו זו אחר זו ניהלו ולא יישבו. פילוג בין חילונים לחרדים הוא אחד המתחים הוותיקים ביותר שלא נפתרו בחיי האזרחות הישראלית, שאלה שמייסדי המדינה דחו וממשלות שבאו זו אחר זו ניהלו ולא יישבו.
הקהילה החרדית בישראל כבר פועלת בתוך מבנה מקביל ברובו: בתי ספר נפרדים, פטורים צבאיים ארוכי שנים ובתי דין דתיים המטפלים בעניינים כמו נישואין וגירושין.
החוק החדש מרחיב את טווח ההגעה של בתי הדין הדתיים לסכסוכים שעלולים להשפיע על ישראלים שמעולם לא בחרו לחיות תחת מערכת זו.
״זה בעייתי במיוחד כשמדובר בשוויון מגדרי. לנשים בתוך הקהילה החרדית אין כמעט סיכוי להתעקש שהתיק שלהן יישמע בבית משפט חילוני״, אומר באטו.
״בנט נותר דמות במרכז הפוליטיקה הימנית קיצונית; הוא ממצב את עצמו כאופוזיציה לנתניהו ומנהל פוליטיקה על בסיס חילוני יותר. הצהרותיו פוליטיות מאוד וממוקדות בבחירות״.
״במובן מסוים, זה היה ויתור פוליטי למפלגות האורתודוקסיות. גם אם הממשלה תקרוס היום, נתניהו עדיין ייהנה מהיתרונות של היותו ראש הממשלה המכהן לאורך כל התהליך הזה״.
ש״ס ויהדות התורה הן העמודים של הקואליציה של נתניהו, והתמיכה המתמשכת שלהן מגיעה במחיר חקיקתי, כאשר חוק בתי הדין הרבניים הוא התשלום האחרון.
״העובדה שמפלגות דתיות הן חלק מהקואליציה כבר משנה את המדינה לכיוון דתי יותר בתחומים רבים בחיים, כולל חינוך ותחומים אחרים. אנחנו יכולים להרגיש בשינוי הזה״, אומר ליאל.
״אם הסמכות הזו תורחב כעת למערכת בתי המשפט, היא תטיל נטל נוסף על האוכלוסייה החילונית. ישראלים חילוניים עלולים לכעוס יותר וככל הנראה יביעו את הכעס הזה בקלפי. אבל אני לא חושב שהנושא הזה לבדו יהיה מכריע״, מוסיף ליאל.
חברה מתפוררת בכמה חזיתות
המחלוקות בישראל עמוקות יותר מכל חוק בודד. המדינה נמצאת במלחמה בכמה חזיתות - פלסטין, לבנון ואיראן - כבר יותר משנתיים, והמתח הגיע מהכנסת ליישובי הגבול של המדינה.
איתן דוידי, ראש המועצה המקומית של מושב מרגליות בצפון ישראל, פרץ בבכי ביום חמישי כשהאשים את ממשלת נתניהו.
"אנחנו נלחמים על המדינה הזו, אבל אין מדינה שעומדת מאחורינו. הרסתם את קריית שמונה, הרסתם את עיירות הגבול, השארתם הכל בהריסות. מה אתם עושים?"
באותו יום, כמה קילומטרים משם, אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, העלה את אותו טיעון בחדר אחר. שטרן, שדיבר בפני פורום של מנהלי משרדי ממשלה, אמר שהוא מתעורר בכל בוקר בתחושה שישראל, ולא אויביה, נלחמת בו.
“לא משנה איך נסיים את המלחמה בלבנון או באיראן. אם נפסיד עיר בתוך ישראל, זו תהיה הפעם הראשונה שזה קורה.”
אלה פקידים מקומיים, והם זועמים על הממשלה שאמורה להגן עליהם.
מאז שחיזבאללה החל את התקפותיו לאחר 7 באוקטובר, החיים הכלכליים בצפון התדרדרו משמעותית מכיוון שתושבים רבים עברו דרומה, והיה נזק פיזי רציני מטילים ורקטות, לדברי באטו.
“אנשים מתעוררים לצפירות אזעקה לאורך כל הלילה, לפעמים כל שעה, וצריכים לרוץ למקלטים בכל פעם.”
“יש כעס נרחב על כך שהממשלה לא טיפלה כראוי בסבל של הקהילות הללו, אנשים איבדו את מקום עבודתם, ואלה שהפכו למובטלים לא קיבלו סיוע מספיק”, מסביר באטו.
ביום שישי, ראש המטה הצבאי אייל זמיר אמר בישיבת הקבינט הביטחוני כי הצבא הישראלי צועד לעבר ״קריסה על עצמו״ עקב מחסור בכוח אדם.
"אני מעלה 10 דגלים אדומים בפניכם. בקרוב, הצבא הישראלי לא יהיה מוכן למשימות השגרה שלו ומערכת המילואים לא תחזיק מעמד״, אמר.
לדברי ליאל, מה שישפיע על הבחירות הוא תוצאת המלחמה עם איראן ולבנון.
״הגורם העיקרי יהיה אם המלחמה תסתיים מבלי שנתניהו יוכל לטעון לניצחון ברור. אם איראן תשמור על כוחה הצבאי, הפוטנציאל הגרעיני שלה ואותו משטר, והציבור הישראלי ירגיש שהמדינה לא ניצחה, זה עלול לעלות לו ביוקר״.
״הוא, כמובן, ינסה להציג את התוצאה כניצחון, הבחירות צפויות תוך חמישה או שישה חודשים, והוא יעשה הכל כדי למסגר את זה ככה. השאלה היא אם הציבור יאמין לו״, טוען ליאל.
מעבר למחיר האנושי, המלחמות עלו לישראל מיליארדי דולרים.
על פי הדו״ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2025, המדינה איבדה יותר מ-57 מיליארד דולר, שווה ערך ל-8.6 אחוזים מהתמ״ג השנתי שלה, במשך שנתיים של רצח עם בעזה ומלחמה בלבנון בלבד. מקור: בנק ישראל
המלחמה המתמשכת עם איראן מאז דחפה את הממשלה לאשר עוד 13 מיליארד דולר בהוצאות נוספות לשנת 2026, בעוד שהבנק המרכזי הזהיר כי מסלול החוב של המדינה אינו בר קיימא כעת ללא תוכנית פיסקלית רב-שנתית.
ועדיין, כאשר הבחירות צפויות תוך חודשים, החשבון הפוליטי יגיע בקרוב.
מקור: TRT World
