סוריה הזהירה את מועצת הביטחון של האו"ם כי ישראל מהווה את הסכנה הגדולה ביותר ליציבות במזרח התיכון
נציג סוריה הקבוע באו"ם, אבראהים עולאבי, אמר לחברי המועצה ביום חמישי כי האגרסיה הישראלית מהווה "האיום הגדול ביותר העומד בפני יציבות כל האזור, לא רק סוריה".
הוא הצביע על הצהרת חירום של 44 מדינות מחוץ לחדר המועצה שבהן נדחתה ביקור בדרג גבוה של ההנהגה הישראלית בהר החרמון כמעשה בלתי חוקי ו"הפרה בוטה" של המשפט הבינלאומי.
הוא הדגיש שבזמן שדמשק ניגשה לשיחות אבטחה בחסות ארצות הברית בכוונה טובה, ישראל "השיבה לדיאלוג במתקפות אוויר, פשיטות והפרות והתקפות".
הוא הדגיש כי חיפוש פתרון דיפלומטי אינו משמעותו שדמשק "תיקח על עצמה קבלת כיבוש או תוותר על זכויות עמנו", תוך שהוא מגן על שיתוף פעולה דו־צדדי עם שותפים אזוריים כתרגיל של ריבונות והסכמת מדינה.
בדחיית טענות ישראליות בדבר חלוקות קהילתיות, עולאבי טען כי הכורדים הסורים משתלבים במוסדות המדינה, היהודים הסוריים "חזרו לשפץ את בתי הכנסת שלהם" ודמויות דרוזיות ש"דחו תמיכה זרה" נמצאות כעת בפרלמנט.
בנוסף, בשאמתו מסר ממזכ"ל האו"ם, סגן השליח המיוחד של האו"ם לסוריה, קלאודיו קורדונה, אמר כי "הפרות של הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של סוריה חייבות להיפסק" וכי יש לכבד את הסכם ההתנתקות מ-1974.
קורדונה אמר שנוכחות צבאית ישראלית בדרום סוריה הפרה ישירות את ההסכם באמצעות "פשיטות כמעט יומיות, מחסומים זמניים, חיפושים בבתים ואש תותחים", במיוחד בקונייטרה ובמערב דרעא.
הוא אמר כי חששות ביטחוניים לא ניתנים לטיפול באופן בר-קיימא באמצעות פעולה צבאית חד־צדדית או נוכחות צבאית פתוחה ללא הגבלת זמן. התייחסותו הובאה לאחר ביקור ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בכוחות הישראלים המוצבים בהר החרמון ב-9 בספטמבר.
קורדונה גם אמר כי המתחים בסוואיידה צריכים להיפתר על ידי הסורים "ללא התערבות זרה מטרידה" על פי מפת הדרך מספטמבר 2025.
ישראל כבשה את רמת הגולן הסורית מאז 1967 וסיפחה באופן חד־צדדי את השטח ב-1981, צעד שלא הוכר בינלאומית.
לאחר נפילת ממשלת בשאר אל־אסד ב-8 בדצמבר 2024, ישראל הרחיבה את שליטתה על שטחים סוריים ושלטה באזור החיץ ובעמדות בצד הסורי של הר החרמון.
מחירי הדלק והעקירה מגבירים את הלחץ
המזכיר הכללי העוזר של האו"ם לעניינים הומניטריים, טום פלצ'ר, הזהיר שהפרעות לשילוח בנתיבי המים של מיצר באב אל מנדב ומיצר הורמוז מייקרות את עלויות ההובלה והביטוח ומאריכות את זמני האספקה לסוריה.
עלייה של 40 אחוז במחיר הדיזל השבוע איימה על מאפיות, שאיבת מים וחימום חורפי, אמר פלצ'ר. סל ההוצאות המינימלי גם עלה ב-33 אחוז מאז יוני 2025, מה שאילץ ארגוני סיוע לחתוך בחצי את הקצבות המזון למשפחות הפגיעות ביותר, בעוד תכניות מזון וחינוך ממומנות רק ב-26 אחוז.
יותר מ-2 מיליון אנשים עקורים בתוך המדינה וכ-1.8 מיליון פליטים חזרו מרצון מאז דצמבר 2024.
עם זאת, 5.5 מיליון אנשים עדיין בעקירה ברחבי סוריה, כולל כמעט 800,000 החיים במחנות שבהם נשים וילדים מהווים יותר מ-75 אחוז מהתושבים.
שאריות חומרי נפץ מהלוויה מהוות מכשול מרכזי לשיקום, והרגו 880 אנשים, בהם 269 ילדים, ופצעו 1,616 מאז סוף 2024. פלישת זיהום זו גם חוסמת גישה לקרקעות חקלאיות.
"אי אפשר לבנות כלכלה מעל שדה מוקשים," אמר פלצ'ר.
הוא גם קרא לתורמים הבינלאומיים לכנס כנס ייעודי לשיקום ולעזור לטפל בסוגיות ציות בבנקים במגזר הפרטי.
