ביקורת נוקבת התלקחה בזירה הפוליטית והציבורית בישראל בעקבות פרסום הקלטות וסרטונים מתוך כנס סגור, שבהם נשמע ראשה שב"כ, דוד זיני, כשהוא מצהיר כי שיקולו המרכזי בקבלת התפקיד היה יכולתו להיות נאמן לדרג הפוליטי הנבחר.
זיני, אשר מונה לתפקידו בסוף שנת 2025 לאחר שהגיע ישירות מהפיקוד הצבאי וללא צמיחה בתוך המנגנון, הודה כי מלכתחילה לא נחשב למועמד הטבעי לתפקיד, אך קיבל את ההצעה בשל נכונותו לשרת את קווי המדיניות של ממשלת נתניהו באופן מוחלט.
פוליטיזציה של המנגנון
בדבריו, שנאמרו במהלך כנס של מכון מחקר שמרני, הדגיש ראש השב"כ כי יש לו סדר יום ואג'נדה אישית שהוא מעוניין לקדם.
לצד זאת, הוא מתח ביקורת חריפה על שרי הממשלה וטען כי אינם מסוגלים לנהל את המשרדים שבאחריותם, תוך שהגדיר את הקשיים בהוצאת הנחיותיהם לפועל כבעיה מבנית קשה.
אמירות אלו מצטרפות לסימני שאלה גוברים לגבי מידת העצמאות של מנגנוני הביטחון הישראליים והפיכתם לזרוע המשרתת אינטרסים פוליטיים של השלטון, במיוחד על רקע המתיחות הפנימית הגוברת והשינויים במבנה השלטון במדינה.
זיני הפנה אצבע מאשימה גם כלפי מערכת המשפט והיועצים המשפטיים, כשהוא מגדיר את הניסיונות להחיל נהלים ופרוצדורות משפטיות כפגיעה בביטחון ובכלכלה.
בדבריו כינה את השימוש בטענות של זכויות אדם כפרקטיקה מיותרת ועיכוב ביוקרטי.
אף שהבהיר מאוחר יותר כי אינו קורא לפירוק מערכת המשפט והגדיר אותה כגורם נחוץ, דבריו נתפסו כזלזול בעקרונות בסיסיים של פיקוח משפטי על פעילות מנגנוני המודיעין והביטחון הישראליים, הידועים בלאו הכי בפעילותם ללא ריסון בשטחים הכבושים.
זעם במערכת הפוליטית
ההקלטות עוררו תגובות חריפות מקצה לקצה במערכת הפוליטית הישראלית.
גורמי אופוזיציה טענו כי הצהרותיו של זיני מעידות על סכנה ישירה לעצמאות השירות ולטוהר הבחירות, והזהירו מפני הפיכת השב"כ מכלי ביטחוני לכלי פוליטי בשירות ראש הממשלה.
מנגד, שרים בממשלה הימנית שיבחו את דבריו וטענו כי מדובר בשיקוף נכון של יחסי הכוחות במדינה דמוקרטית, שבה המערכות הביטחוניות והמשפטיות אמורות להיות כפופות באופן מלא להחלטות המדרג הנבחר.
מקור: TRT World and agencies
