תיקון של הרגע האחרון שנוסף להצעת החוק של קרעי לרפורמה בתקשורת קבע כי לראש הממשלה יוענקו סמכויות יוצאות דופן על גופי שידור חדשות וספקי תוכן במהלך תהליך הבחירות. על פי התקנה, לנתניהו תהיה הסמכות לסגור כלי תקשורת מסוימים לאחר התייעצות עם ראש השב"כ, דיוויד זיני.
חברי האופוזיציה הגיבו בשלילה לתיקון, וציינו כי הוא לא נידון קודם לכן בוועדת הכנסת והוא נוסף להצעת החוק מבלי שהוצגו חוות דעת ביטחוניות או משפטיות.
חברת הכנסת שלי טל מרון ממפלגת יש עתיד אמרה כי התיקון "הופיע פתאום באמצע הלילה, ממש לפני ההצבעה". חברת הכנסת אפרת רייטן ממפלגת הדמוקרטים טענה כי העלאת התיקון לפני הבחירות חושפת את כוונות הממשלה.
גם פנחס גורט, היועץ המשפטי של הוועדה, קבע כי לא ניתן לכלול סעיף כזה בהצעת החוק ללא קבלת חוות דעת מקצועית מגורמי הביטחון.
בעקבות תגובות חריפות, קרעי משך את התיקון, בטענה שגורמי הביטחון אינם רואים בכך צורך. האופוזיציה טענה כי שינוי מהיר זה מוכיח כי לתיקון חסרה הצדקה ברורה מלכתחילה.
במהלך הישיבה, חברי האופוזיציה הוצאו מהאולם על ידי יו"ר הוועדה, חברת הכנסת מהליכוד גלית דיסטל-אטבריאן. האופוזיציה האשימה את קרעי בניסיון לשלוט במה ששודר בטלוויזיה לפני הבחירות ובמתן יחס מועדף לכלי תקשורת המקורבים לממשלה.
קרעי, בהצהרה מחשבון X שלו, תיאר את האופוזיציה כ"קבוצת ליצנים" וטען כי הרפורמה "תשבור את המונופול השמאלני" בתקשורת. קרעי הצהיר כי החוק יאושר תוך מספר שבועות, ותיאר את הרגולציה כאחת הרפורמות החשובות ביותר עבור שוק התקשורת הישראלי.
רפורמת התקשורת השנויה במחלוקת מעוררת חששות בנוגע לחופש העיתונות ולהתערבות פוליטית בישראל. היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה וצוות המשפטנים של הכנסת מזהירים כי הצעת החוק עלולה לפתוח פתח ללחץ פוליטי על התקשורת.
מבקרים טוענים שהממשלה רוצה לקדם את הצעת החוק לפני הבחירות, בעוד שחברי הקואליציה טוענים שהתקנות נחוצות כדי למודרניזציה של מערכת הרגולציה המיושנת של התקשורת.


















