הקואליציה הישראלית נקלעה פעם נוספת למבוי סתום חריף, אשר מאיים על יציבותה של ממשלת בנימין נתניהו.
הרקע למתיחות החמורה הוא ניסיונות של יו"ר הקואליציה מטעם הליכוד, אופיר כץ, להכניס שינויים ואיזונים בנוסח "חוק יסוד: לימוד תורה".
המהלך של כץ הגיע בעקבות לחץ ציבורי וביקורת נוקבת מצד חיילים בצבא הכיבוש והלומים משירות צבאי, אשר דרשו להשוות את מ מעמד השירות הצבאי לזה של לימוד תורה, או למזער את ההפליה הממסדית הקיימת לטובת המגזר החרדי.
התנגדות חרדית נחרצת
בתגובה למהלך של הליכוד, הודיע מנהיג סיעת "דגל התורה", משה גפני, לנתניהו כי מפלגתו לא תסכים לשום שינוי בניסוח החוק שכבר סוכם.
במקביל, גם מפלגת ש"ס הצטרפה לאיומים והבהירה כי נסיגה מההבנות המוקדמות תיחשב כפיית טובה מצד הליכוד כלפי שותפיו הפוליטיים הנאמנים ביותר.
המפלגות החרדיות הבהירו באופן חד-משמעי כי בהיעדר אישור החוק במתכונתו המקורית, לצד החוק המונע מעצר עריקים חרדים, הן יקפיאו ויכשילו את כל חבילת החקיקה של הקואליציה בכנסת הישראלית.
רקע של פריבילגיות
סוגיית גיוס בני הישיבות החרדיות מהווה סלע מחלוקת מרכזי בחברה הישראלית מזה עשרות שנים, כאשר הציבור החרדי נהנה מפטור נרחב משירות צבאי ומקציבאיות נרחבות מקופת המדינה.
בזמן שהצבא הישראלי ממשיך לבצע פשעים, תקיפות והסלמה צבאית באזור, העול הצבאי והכלכלי המוטל על הציבור החילוני והדתי-לאומי הולך ומעמיק, מה שיוצר שסעים פנימיים עמוקים בתוך המבנה החברתי-פוליטי בישראל.
החרדים, מצידם, רואים בחוק היסוד תנאי בל יעבור להמשך קיומה של הממשלה.
איומים בפירוק הממשלה
כעת, נוכח העמדות הנוקשות של שני הצדדים, הליכוד מוצא את עצמו מלכוד בין הלחץ הציבורי והפוליטי הפנימי לבין דרישותיהם של השותפים החרדים.
האיומים החרדיים לפרוש מהקואליציה או לשתק את עבודת הכנסת מעמידים את המשך כהונתה של הממשלה בסכנה ממשית.
הניסיון של הליכוד לרצות את כל הצדדים על ידי הסתייגויות או סעיפים הצהרתיים בלבד נדחה על הסף על ידי ההנהגה החרדית, וממחיש את השבריריות המודגשת של הגוש הפוליטי השולט כיום בישראל.
מקור: TRT World and agencies
