חברי ועדת החוקה של מפלגת "הליכוד" השלטת אישרו פה אחד כי הבחירות המקדימות (הפריימריז) לרשימת המפלגה ייערכו לכל המאוחר בשלהי חודש יולי הקרוב, כך לפי הודעתו של יו"ר מרכז המפלגה, חיים כץ.
ההחלטה מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור המערכת הפוליטית בישראל, הנמצאת תחת טלטלה מתמשכת בעקבות המדיניות התוקפנית והכישלונות המדיניים והביטחוניים של הממשלה הנוכחית.
מכיוון שלמנהיגותו של בנימין נתניהו אין מתחרים רשמיים בתוך התנועה, חברי המפלגה נדרשו בעבר רק לאשרר את כהונתו כיו"ר, מה שמותיר את המאבק הנוכחי פתוח אך ורק על המקומות השני ומטה ברשימה שתוצג בפני הבוחרים.
חלוקת הכוחות והקצנת הבסיס
במהלך כינוס פעילי המפלגה שנערך לאחרונה באילת, המכונה "ליכודיאדה", התקיימו בחירות דמה בלתי רשמיות שהצביעו על המגמות המסתמנות בקרב הפעילים הקיצוניים של התנועה.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר האנרגיה אלי כהן הגיעו למקומות הראשונים, ואחריהם שרים המזוהים עם קו נוקשה במיוחד כמו מירי רגב, יריב לוין וישראל כץ, לצד חברי כנסת המרבים להתבטא באופן קיצוני כמו טלי גוטליב ונסים ואטורי.
מנגד, דמויות שנחשבו בעבר למתונות יותר או כאלו שהציגו קו עצמאי המאיים על נתניהו, כמו שר הכלכלה ניר ברקת שרואה את עצמו כיורש פוטנציאלי, נדחקו למקומות נמוכים יחסית, דבר המעיד על הלך הרוח הנוקשה השולט בקרב פעילי המפלגה.
אובדן הלגיטימיות הציבורית
הדיווחים מתוך המפלגה מצביעים על כך שנתניהו מודאג עמוקות מכך שהבחירות הפנימיות יעלו לקדמת הבמה דמויות קיצוניות הפופולריות בקרב הבסיס המפלגתי, אך נתפסות כבלתי רלוונטיות או מרתיעות עבור המצביעים הימנים המתונים וקולות הצפים.
לפי סקרי עומק פנימיים, הצבתן של דמויות אלו עלולה להביא לקריסה אלקטורלית בבחירות הכלליות. הסקרים האחרונים בכלי התקשורת בישראל כבר צופים ירידה משמעותית בכוחה של הליכוד לסביבות 24 מושבים בלבד, מה שמציב אותה בשוויון כוחות מול גוש האופוזיציה בהובלת יאיר לפיד ונפתלי בנט.
המצב הנוכחי מדגיש כי שני הגושים הפוליטיים בישות הכיבוש מתקשים להשיג את הרוב המינימלי של 61 מושבים הדרוש להקמת ממשלה יציבה, מה שמנציח את המבוי הסתום ואת חוסר היציבות הפוליטית המאפיינת את המערכת הציונית.
מקור: TRT World and agencies
